את הפרק של "המקור" אמש, שעסק בגדודי מילואים שלא הופעלו ב-7 באוקטובר, היו צריכים לשדר בערוץ 13 בפריים טיים של ערב יום הזיכרון. במקום לשבץ עוד מופע עם שירים יפים וסיפורים קורעי לב, הרבה יותר נכון ומועיל להראות למה יום הזיכרון תשפ"ד היה המזעזע מכולם, וכמה חללים ונפגעי השבת השחורה היו יכולים להינצל. כך עשו בשכל בתאגיד השידור הציבורי עם הסרט "חיילות של אף אחד", שזכה לנתוני צפייה טובים מאוד הן על המסך והן בפלטפורמות הדיגיטליות. המסר החשוב היה ש"זיכרון" אין פירושו רק הפנים והשמות, אלא גם התמודדות עם מחדלים וזעם. את "אנחנו שנינו מאותו הכפר" אפשר להשאיר לרדיו.
אלא שגם כך התחקיר של איתי רום ואביגיל קוש שב והציף את תחושות הכעס וחוסר האונים; חצי שעה נטו שמציגה את אותו פער בלתי נתפס בין אזרחים פטריוטים, אמיצים ומחויבים לעומת פיקוד עליון שנכשל לאורך כל הדרך: מתפיסת הביטחון בדרום דרך הניהול בפועל של מערך המילואים ועד היום עצמו, שבו מאות לוחמים היו נכונים להקריב את חייהם אך נתקלו בקירות בטון מתסכלים. אנשים נטשו תוך דקות את המשפחות שלהם ודהרו דרומה על מנת שהביטוי "צבא ההגנה לישראל" לא יהפוך לבדיחה טוטלית, אך מסיבות שונות, ובעיקר משונות, הם נותרו מושבתים בזמן שיישובי הנגב המערבי הוחרבו.
ומה שדרמטי בסיפור הוא שההתחלה שלו אינה טמונה בבוקר הארור של שמחת תורה, אלא בתערובת קטלנית של יוהרה, זחיחות ותרבות ארגונית רקובה: זאת לא רק האסטרטגיה בדרום שהתגלתה במערומיה, אלא גם היחס שהפגינו, לכאורה, הקצינים הבכירים בפני מי שהתריעו. כן, כל מה שאלוף (במיל') יצחק בריק צרח (כפשוטו) במשך שנים אך נופנף על ידי צה"ל ושופרותיו בתקשורת.
מעניין במיוחד להצביע על אחד הבכירים, אלוף אליעזר טולדנו, שהיה מפקד אוגדת עזה ואלוף פיקוד הדרום בשנות ההתעצמות של חמאס, לרבות המאמץ למתג את מבצע שומר חומות כהצלחה מסחררת. טולדנו מתואר בכתבה לא רק כאחד מאבות ה"קונספציה", אלא גם כמי שזילזל במפקדי המילואים שרצו לשוחח איתו ואף התעלם מהם. על פניו, הוא מהווה מטרה קלאסית במסגרת הניסיון לגלגל את רוב האחריות לאסון על מערכת הביטחון.
אולם באורח פלא, טולדנו לא סופג אש וגופרית מחסידי ראש הממשלה כמו הרמטכ"ל הנוכחי, הרמטכ"ל הקודם וכל ראשי אגף המודיעין עד ימי שלמה גזית. אותו הם לא דורשים להגלות בשם מלחמת החורמה נגד "מטכ"ל הקונספציה". אהוד יערי אפילו פירסם לפני כשבועיים שבנימין נתניהו רצה שמזכירו הצבאי לשעבר יכהן כראש אמ"ן והשר בצלאל סמוטריץ' לא פצח בזעקות שבר. בין המנחשים מדוע תוגרל כיפה סרוגה.
