בשכונת מאה שערים בירושלים, סירבו אתמול להתרגש מאישור חוק הגיוס בוועדת השרים, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. אהרון, תלמיד ישיבה ותושב ירושלים, שאל בתגובה: "ואתה תשלח את הבן שלך לישיבה? הצבא לא מתאים לאורח החיים שגדלנו עליו", הבהיר, "הישיבות מחזיקות את העולם. זה הגיוני שגלנט יהיה מעל גדולי התורה שלנו?
"אנחנו לא חושבים שחסרים באמת חיילים. פעם היו צריכים יותר חיילים מעכשיו, היינו מוקפים במדינות אויב, היום המצב אחר לחלוטין".
לדברי אהרון, השירות בצבא מוביל להיחלשות האמונה. "לא מתאים שנהיה בבסיס עם בחורות", אמר, "אני מכיר אנשים שהתגייסו לגדוד נצח יהודה והיום הם לא חרדים.
"תגיד לי, במה חיל המודיעין עוזר? התורה שלנו היא המודיעין. איך חיילים בגלי צה"ל עוזרים יותר מלימוד תורה? הגענו למדינה בידיעה שמדובר במדינה יהודית. מאיפה פתאום צצה ה'דמוקרטית'.
"אני לומד תורה מהבוקר עד הערב, אפשר בכלל לדמיין איזה קושי זה? אדם רגיל יכול לעמוד בקושי כזה?"
מהצד השני, הביעו גם גורמים במערכת המשפט תרעומת על "המחטף", כלשונם, שניסתה הממשלה לעשות. וזאת לאחר לאחר שהמשך חקיקת חוק הגיוס של השר בני גנץ, אושר למרות התנגדות היועמ"שית גלי בהרב-מיארה.
הגורמים טענו כי מדובר בהצעת חוק כבדת משקל, התלויה בחוות דעת של אנשי מקצוע מתחום הביטחון והאוצר. "כדי לדון בה באופן ראוי, צריך לברר מה מצבת האוגדות בצה"ל או מה הצפי לדרישות מערכת הביטחון מבחינת כוח האדם בכל הזירות שבהן נמצא הצבא", אמרו.
עוד הזכירו הגורמים כי היום יונחו שתי הצעות חוק בעלות זיקה לחוק הגיוס: הצעת החוק להעלאת גיל הפטור ממילואים והצעת החוק להארכת משך השירות הסדיר. "איך זה מתיישב עם פטור לחרדים? לא צריך לערוך דיון משולב בכל? מדובר בעצימת עיניים ממשמעויות החוק".
היום, כאמור, אישרה הוועדה פה אחד את המשך החקיקה, בעוד נציגי המפלגות החרדיות נעדרו - ועל אף ההתנגדות שהביע הייעוץ המשפטי לממשלה. חוות הדעת שניתנה קבעה כי לא ניתן להחיל על ההצעה דין רציפות, משום שתשתית החוק "איננה עדכנית" והיועמ"שית אף ציינה את העובדה שההצעה מקודמת ללא עמדת מערכת הביטחון או שר הביטחון יואב גלנט.
בדיון שבו אושר המשך החקיקה, הסביר המשנה ליועמ"שית גיל לימון כי "החוק הזה נכתב בשנת 2022, המציאות השתנתה - החוק הזה בסופו של דבר פוגע בשוויון". מנגד, טען שר המשפטים יריב לוין כי הייעוץ המשפטי "מחמיר בכוונה".
אתמול העריכו חוגים משפטיים כי החוק מציב "קשיים חוקתיים משמעותיים" אם יוגשו נגדו עתירות.
עם זאת, לקראת הדיון שייערך בתחילת יוני, העבירה הממשלה לבג"ץ את תגובתה המעודכנת - והתחייבה להשלים את חקיקת החוק עד סוף כנס הקיץ של הכנסת ב-31 ביולי.
בצל המלחמה, ובעקבות הצורך הצבאי בחיילים נוספים, הגיש בדצמבר משרד הביטחון תזכיר חוק חדש, לפיו הפטור למשרתי מילואים יינתן רק אחרי גיל 49. גם חוק הארכת השירות שבו צפויה הממשלה לדון מציע את העלאת הפטור לגיל 46 במקום 40 - ולקצינים, רק בגיל 50.
אם החוק יעבור, הוא יאריך גם את תקופת השירות לחיילים סדירים לשלוש שנים, במקום 32 חודשים כעת.
ואילו במאה שערים, טען תלמיד הישיבה משה, כי הם תורמים את חלקם, בכך שהם מתפללים לשלום החיילים.
"אם אני רואה חייל ברחוב אני מנשק לו את הרגליים, הם קדושים, אבל לנו זה לא מתאים.
"איזה תקציבים אנחנו מקבלים? תראה איך התשתיות מוזנחות, תראה את הצפיפות, תנאים הרבה פחות טובים מבשכונות של חילונים, אז הגיע הזמן להפסיק ולהדהד שאנחנו מקבלים תקציבי עתק".
