מצרים. פסגת הליגה הערבית בבחריין במהלך סוף השבוע עמדה בצילה של ההכרזה המצרית להצטרף לתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג - שלאחריה הגיעה ההתקפלות, בעקבות לחץ אמריקאי. הנשיא המצרי א-סיסי הסתפק בהגשת רשימת דרישות מישראל, ונשא נאום קשה ומטלטל שבו דיבר על "המלחמה הישראלית האכזרית" ועל "מסע הרג ונקמה נגד הילדים הפלסטינים". בישראל היו בטוחים שהמצרים שותפים למלחמה בחמאס, אבל הכניסה לרפיח טרפה את הקלפים. אלא שלצד ההבטחות המצריות ל"אחינו הפלסטינים", נשמר התנאי החד-משמעי של קהיר: אסור ש"אחינו בעזה" יחלמו אפילו לחצות את הגבול. את הבעיה של עזה, הסביר א-סיסי, פותרים רק מתוך שטחה.
הרשות הפלסטינית. לרוב, התמונה שנצרבת בזיכרון בסופם של מפגשי הליגה הערבית היא התצלום המשותף של כל ראשי המשלחות, אולם הפעם היה זה צילום אחר שגנב את ההצגה: יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן בן ה-88 השקוע בשינה עמוקה במהלך הנאומים. במשלחתו - שהכוכב שלה היה ראש הממשלה הפלסטיני החדש מוחמד מוסטפה - לא ממש ידעו איך להתמודד עם האירוע הזה, וכנראה צפו מהצד במצלמות המתקתקות מסביב ליו"ר הקשיש ובקהל שאפילו לא מתאמץ לכבוש את חיוכיו. כשהתעורר, הזדרז אבו-מאזן למתוח ביקורת ישירה על חמאס, בשל סרבנותו ללכד את המחנה הפלסטיני.
סוריה. פחות מיממה לפני שנשיא סוריה בשאר אל-אסד ומלך ירדן עבדאללה נחתו בבירת בחריין מנאמה, נהרג חייל ירדני נוסף שלקח חלק במאבק נגד הברחות הנשק, התחמושת והסמים מסוריה לשטחה של הממלכה ההאשמית. אבל המלך הירדני איננו היחיד עם חשבון פתוח מול הנשיא הסורי - אף אחד משאר המנהיגים בפסגה לא נצפה מנהל איתו שיחה, וגם בתמונה הקבוצתית הוא התקשה למצוא את מקומו. זאת הפעם השנייה בלבד שהוא מוזמן לאירוע בין-ערבי מאז פרצה מלחמת האזרחים בארצו, ובבחריין הוא ויתר על זכותו לנאום, וישב שם מבודד ושותק.
בחריין. זו הפעם הראשונה שהמלך הבחרייני חמד בן עיסא אל-חליפה זוכה לארח פסגה ערבית, והוא עשה מאמץ גדול לייצר אווירה מאחדת. תצלומי ענק של כל אחד מהשליטים שהתייצבו לאירוע נתלו לאורך הרחוב הראשי, והאירוח, איך לא, היה כיד המלך הנדיב. בסיומה של הפסגה הציע בן עיסא לארח פסגה נוספת, הפעם פסגת שלום, ולהציג נוסחת פתרון בין ירושלים לעזה. המנהיגים הערבים פחות התלהבו, והעדיפו לקרוא למזכ"ל האו"ם ואורח הכבוד אנטוניו גוטרש להציב כוח בינלאומי ברצועה. האו"ם, מצידו, הבהיר שזה לא התפקיד שלו, וגילגל את תפוח האדמה הלוהט הזה בחזרה לידי הליגה הערבית. ועל זה נאמר: אין חדש, והמצב לא טוב.
