בשעה 13:30, לפי שעון איראן, אבד הקשר עם מסוקו של הנשיא איברהים ראיסי שהמריא חזרה למדינה מאזרבייג'ן השכנה. אחרי שעות של חוסר ודאות בהן התקשו כוחות החילוץ לאתר את המסוק בגלל מזג האוויר הירוד, הורה הרמטכ"ל האיראני לצבא, למשטרה ולמשמרות המהפכה להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותם כדי לסייע. בשעות הערב המאוחרות דיווחה הרשת הסעודית "אל-ערביה" מפי בכיר איראני כי "התקבל אות ראשון מהמסוק". עוד לפני כן גברו ההערכות: הנשיא נהרג בהתרסקות המסוק.
שעה קלה קודם לכן פרסם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי הודעה שבה קרא לאיראנים שלא לדאוג ולא להיתפס לחרדה, והדגיש כי "שום שיבוש לא ייגרם לענייני המדינה". לשכתו מסרה כי המנהיג העליון מתפלל לשלומו של ראיסי.
יחד עם ראיסי היו במסוק גם שר החוץ חוסיין, אמיר עבדוללהיאן, מושל מזרח אזרבייג'ן, מאליק רחמתי, והאייתוללה אל-השאם. לפי הדיווחים שהגיעו מאיראן, המסוק היה חלק מפמליה של שלושה מסוקים, ובעוד השניים האחרים הגיעו ליעדם – מסוקם של הבכירים נעלם. באזור שבו טסו, בדרך למחוז מזרח אזרבייג'ן שבצפון-מערב איראן, שרר באותה העת מזג אוויר קשה, שכלל גשם כבד, ערפל סמיך ורוחות. תחילה דווח כי מסוקם של הנשיא ושר החוץ עבר נחיתת חירום מורכבת ו"קשה" ביער, אבל בהמשך החלו להגיע דיווחים שלפיהם מדובר בהתרסקות.
"תתפללו"
לפי הטלוויזיה האיראנית הממלכתית, תקרית המסוק אירעה סמוך לג'ולפה, עיר השוכנת ליד הגבול עם אזרבייג'ן, כ-600 קילומטרים צפונית-מערבית לטהרן. ראיסי ביקר באזרבייג'ן לצורך חנוכת סכר יחד עם הנשיא האזרי אילהאם אלייב, כשברקע היחסים המתוחים בין שתי המדינות, בין השאר בשל הקשרים ההדוקים של אזרבייג'ן עם ישראל.
סוכנות הידיעות האיראנית "פארס" קראה לאיראנים להתפלל לשלומו של ראיסי, וכשעתיים אחרי הדיווח הראשוני על התקרית החלה הטלוויזיה הממלכתית של איראן לשדר תפילות לשלום הנשיא. בעמוד האינסטגרם הרשמי של ראיסי פורסמה תמונתו בתוספת הכיתוב: "תתפללו".
ראיסי (63) נחשב לבן טיפוחיו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי (85), והוזכר כמועמד מוביל לרשת אותו אחרי שזה ילך לעולמו. כבר בגיל צעיר מונה להיות תובע בכמה אזורים במדינה, וב-1985 עבר עם משפחתו לטהרן אחרי שמונה לסגן התובע של העיר. ב-1988 היה חבר ב"ועדות המוות" שגזרו הוצאה להורג על אלפי מתנגדי משטר בתום מלחמת איראן-עיראק, ובגין מעורבותו זו זכה במערב לכינוי "התליין מטהרן".
מאוחר יותר, ב-2019, מונה לראש מערכת המשפט האיראנית, ובמסגרת תפקידו זה ניהל את אחת ממערכות ההוצאה להורג הגדולות בעולם. רבים נתלו למוות תחת פיקוחו. ארה"ב הטילה סנקציות על ראיסי הן בגין מעורבותו בהוצאות להורג והן בגין התרומה שלו לדיכוי האכזרי של ההתקוממות העממית נגד משטר האייתוללות בשנת 2019, התקוממות שמאות אזרחים נהרגו בה - ולפי חלק מההערכות כ-1,500 בני אדם.
השמרן ביותר
בקמפיין הבחירות שבו ניצח ביוני 2021 הציג עצמו ראיסי כלוחם בשחיתות ובעוני, ורתם לשם כך את עברו המשפטי העשיר. כאיש המחנה השמרני ביותר באיראן תומך ראיסי בהפרדה בין המינים, בצנזורה נגד התרבות המערבית ובהנחלת כללי האיסלאם באוניברסיטאות.
עם זאת, מעת לעת סיפק הצהרות מפתיעות: כך למשל, אף שחמיו - איש דת שמרן ביותר ובעצמו בכיר ממשל - אסר לקיים מופעי מוזיקה במשהד, ראיסי עצמו נפגש במהלך קמפיין הבחירות שלו עם ראפר איראני ודיבר בשבח המוזיקה כשאמר שהיא יכולה לשמש לקידום רעיונות דתיים. ראיסי נמנה גם עם אנשי הדת הבכירים היחידים שדיברו בפומבי על נשותיהם: רעייתו ג'מילה היא פרופסורית באוניברסיטה, והוא הצהיר שיש לעודד נשים לצאת לעבודה ולקדם את החברה. לבני הזוג יש שתי בנות.
ב-8 באוקטובר, יממה לאחר מתקפת חמאס, שוחח עם מנהיג ארגון הטרור איסמעיל הנייה, הגדיר את מתקפת הפתע כ"ניצחון" ואמר: "שימחת את האומה האיסלאמית עם היוזמה הזו".
בחודש ינואר האחרון קרא שוב ראיסי להשמדת ישראל. בנאום בוועדה הבינלאומית לאחדות איסלאמית שהתקיימה בטהרן, הוא אמר כי "סוגיית פלסטין הפכה לנושא החשוב ביותר עבור האנושות - והיא בראש סדר העדיפויות של עמים וממשלות". לדבריו, "סופה של ישראל הוא בלתי נמנע ואנחנו מאמינים בכך. נורמליזציה לא מביאה ביטחון ושלום".
סייע בהכנת הכתבה: חגי לפ
