"מדובר באירוע שישראל טרם ראתה בזירה המדינית ובלוחמה המשפטית", אמר אתמול גורם משפטי רם דרג על הסערה שהחלה אתמול, עם הודעתו של כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה וראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף בגין פשעי מלחמה.
מיד עם הצהרת חאן החלו בישראל התייעצויות ונקבעו פגישות שיכללו את צמרת אנשי המל"ל, משרד המשפטים, הפרקליטות הצבאית הראשית ומשרד החוץ. לדברי גורם משפטי בכיר, ישראל תצטרך לגבש את הדרכים בהן היא מתכוונת לפעול במידה והצווים יתקבלו, שישפיעו על עוצמת התגובה של מדינות אירופה המחויבות לפסיקת בית הדין הבינלאומי. להערכתו, לאחר גיבוש הסיכונים המשפטיים והמדיניים יעלה הדיון בפני ראש הממשלה, ואז גם יוחלט אם ישראל מבקשת להיות צד להליך - כלומר, להגיב לטענות התובע לפני שתתקבל ההחלטה - או שתתמקד רק בצד המדיני.
גם אם יוחלט להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, אין זה אומר שהשניים ייעצרו - אלא רק אם ישהו במדינות שכפופות להחלטות בית הדין בהאג (ארה"ב למשל, אינה כפופה). בכל מקרה, מדובר בפגיעה קשה במעמד הבינלאומי של מדינת ישראל.
מי שיצטרכו להכריע כעת האם להוציא את הצווים ונגד מי, הוא הרכב הקדם-משפט שמטפל בתביעה שנוגעת לפלסטין. בישראל מעריכים שההרכב יענה לבקשה של חאן ויוציא את צווי המעצר. בהרכב יושבות שלוש שופטות: יוליה מוטוק מרומניה, שמונתה לתפקיד רק השנה; ריינה אלפיני-גאנסו מבנין שבאפריקה, נמצאת בתפקיד מאז 2018; וסוקורו פלורס-ליירה ממקסיקו, שנמצאת בתפקיד מאז 2021.
החלטה שתיצור גלי צונאמי
גורמים הבקיאים במשפט בינלאומי אומרים כי זהו "אירוע מגה אסטרטגי שייצור עוד גלי צונאמי בתחומים רבים", ומעריכים כי "ההחלטה תגלוש מהר גם בהשפעתה על רכישת נשק והסכמים כלכליים של המדינה ושל גופים פרטיים בתחומי הביטחון. ההחלטה מטילה אות קין על ישראל".
לדבריהם, "מדובר בבית משפט המושפע מפוליטיקה. אם לא די בכך, הממשלה לא הפנימה מספיק את הנשקף מהזירה המשפטית הבינלאומית. היא התמהמה יותר מדי זמן עד שהכניסה סיוע הומניטרי לעזה, וכל הדיבורים הבריוניים של שרים בממשלה שקראו למחיקת עזה לא טופלו על ידי נתניהו - והיה נראה שנאמרו על דעתו. כמו כן, בעולם ראו את הצעדים לעיכוב הסיוע בגבול עזה מצד פעילי ימין קיצוני, שלא טופלו ולא גונו על ידי ראש הממשלה".
האיש שעומד מאחורי בקשת צווי המעצר לנתניהו וגלנט ושם אותם בשורה אחת עם מנהיגי חמאס, הוא כרים חאן (54), עורך דין בריטי-מוסלמי. בעבר תבע גם את פוטין, אך קודם לכן שימש דווקא כסנגור, עבור רודן ליבריה ובנו של שליט לוב, קדאפי. כשנבחר נתפס כ"פרגמטי" ביחס לישראל, אך כעת יוצא נגדה בדרמטיות ואף הזהיר: "אל תאיימו עליי".
בין היתר הסתמך חאן בבקשתו על פאנל מומחים למשפט בינלאומי, בהם השופט תיאודור מירון (94), משפטן יהודי-אמריקאי-ישראלי בעל שם וניצול שואה, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של משרד החוץ הישראלי וכשגריר ישראל בקנדה. הפאנל הסכים פה אחד עם התובע, והגיע למסקנה כי התהליך היה הוגן וקפדני וכי הבקשות לצווי מעצר מעוגנות בחוק ובעובדות.
תגובות חריפות גם בעולם
הבקשה לצווי מעצר לגלנט ונתניהו איחדה אתמול את המערכת הפוליטית. כל ראשי המפלגות בכנסת, למעט חד"ש-תע"ל, גינו בתוקף את דרישת התובע, וטענו כי מדובר בהחלטה מקוממת וצבועה. "אסון מדיני וערכי", אמר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, והשר בני גנץ הוסיף: "עיוורון מוסרי". שר החוץ ישראל כץ קרא לשרי חוץ בעולם לגנות את החלטת התובע הראשי, ולהודיע שגם אם יוצאו צווי מעצר הם לא יכבדו אותם.
נתניהו כינס את סיעת הליכוד וכינה את ההחלטה "שערורייה". בתגובה שפירסם אמר כי "הצו האבסורדי והשקרי לא מכוון רק נגד ראש ממשלת ישראל ונגד שר הביטחון - הוא מכוון נגד מדינת ישראל כולה. התובע בהאג, באיזו חוצפה אתה משווה בין חמאס שרצח, שרף, ביתר, ערף, אנס וחטף את אחינו ואחיותינו, לבין חיילי צה"ל שנלחמים מלחמה צודקת שאין כמוה במוסריות שאין דומה לה? זהו עיוות מוחלט של המציאות".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, הציע אמש לחבריו במפלגה להיזהר בראיונות לכלי התקשורת הזרים. לדבריו, לראיונות של פוליטיקאים מהימין יש השפעה על הליכים משפטיים מחו"ל, והוא המליץ "שהמל"ל ושאר הגורמים הרלוונטיים יוציאו הנחיות ומסרים לראיונות כדי למנוע מצב של החרפת הנזק בעולם".
גם בעולם יצאו נגד התובע הראשי. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן גינה בחריפות את ההחלטה. "תנו לי להבהיר: בניגוד למה שהתובע אולי רומז, אין השוואה - אין - בין ישראל לחמאס", אמר, "תמיד נעמוד לצד ישראל מול האיומים על ביטחונה". גם בבריטניה התנערו מההחלטה, למרות העובדה שחאן הוא אזרח בריטי, וכך גם באוסטריה ובצ'כיה, שם אמר ראש הממשלה פטר פיאלה: "הצעת התובע הראשי מחרידה ובלתי מתקבלת על הדעת".
סייע בהכנת הכתבה: אליסף קוסמן
