הודעת התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צריכה להעלות שאלות קשות בדרגים הגבוהים בישראל, ובראשן: איך הגענו לרגע השפל הזה. בינתיים, הבקשה הועברה לשופטים, שיכריעו אם להוציא צווי מעצר ונגד מי - אך ההערכה היא שבית המשפט יאשר את בקשת התובע כרים חאן. גם אם יוחלט להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, אין זה אומר שהשניים ייעצרו, אלא רק אם יגיעו לאחת מ-123 המדינות שחתומות על אמנת רומא. ארה"ב למשל, אינה כפופה לה, אך רבות ממדינות המערב כמו בריטניה, צרפת וקנדה דווקא כן.
יממה אחרי ההצהרה של התובע בהאג, מדינה אירופית ראשונה הודיעה אמש כי תקיים את צו המעצר - אם אכן יוצא. שר החוץ של נורבגיה, שיחד עם ספרד ואירלנד נחשבת למדינה האירופית העוינת ביותר לישראל, אמר: “בית המשפט הוא שמחליט אם להוציא צו מעצר. אם כן, כל המדינות החתומות חייבות לפעול לפיו”.
שר הביטחון יואב גלנט הגיב אתמול לראשונה לבקשת להוציא צווי מעצר נגדו. "מדינת ישראל לא מכירה בסמכותו של בית הדין בהאג", אמר. אם אכן המדינה לא תכיר בסמכותו של בית הדין - אמרה שמרמזת על כוונתו של השר להחרים את הדיון בתהליך - הדבר עשוי דווקא לזרז את הסיכוי להוצאת הצווים. בינתיים, בישראל פועלים בכמה חזיתות כדי להתמודד עם המצב.
המעורבות האמריקאית
מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, אמר אמש כי הוא ישמח לעבוד עם הקונגרס על “תגובה הולמת” לבקשת התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי. “זה צעד שגוי מאוד”, אמר על בקשתו של כרים חאן.
במקביל, חברי קונגרס בארה"ב, בעידוד ותמיכה של ישראל וארגונים יהודיים, מקדמים חקיקת בזק דו-מפלגתית, להטלת סנקציות על כל מי שעוסק בתיק צווי המעצר. בין ההצעות שעל הפרק: סנקציות אישיות נגד התובע הכללי כרים חאן, עובדי משרדו וגם השופטות שידונו בתיק. ההצעה כוללת, בין השאר, איסור כניסה לארה"ב. בקונגרס בוחנים אפשרות שהסנקציות יוטלו גם על משפחות העוסקים בתיק.
לפי גורמים יודעי דבר, בחקיקת הבזק האמריקאים מבקשים להרתיע את בית הדין מלהוציא את צווי המעצר, ולכן יש דחיפות לאישורה בזמן הקרוב. עם זאת, יש חשש כבד שהחקיקה תיתקע בגלל שיקולים אחרים שלא קשורים לישראל - ובראשם המלחמה באוקראינה. לא מעט גורמים בממשל האמריקאי דווקא רוצים לשמר את היכולות של בית הדין הבינלאומי לפעול נגד פוטין ורוסיה, וזאת נקודה שעלולה לפגוע במאמץ להגן על ישראל. בינתיים, שגריר ארה"ב בישראל, ג'ק לו, שדיבר בכנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס גם הוא לבקשת התובע בהאג להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט - לצד מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, רמטכ"ל הארגון מוחמד דף ומנהיג חמאס איסמעיל הנייה. "הניסיון לייצר הקבלה בין המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר לבין צעדים שנעשים בידי מדינה דמוקרטית, אינו נאות", אמר לו. הוא נשאל אילו צעדים ניתן לנקוט נגד בית הדין, והשיב: "זו שאלה מאתגרת, כי אנחנו לא חברים בבית הדין (לא חתומים על אמנת רומא). מה שאני יכול להגיד הוא שדברי הנשיא ודברי מזכיר המדינה משקפים את עמדת ארה"ב. אנחנו דוחים את ההשוואה בין צעדים שננקטים בידי מדינה דמוקרטית להתנהגות של ארגון טרור שנלחם בצורה שיצרה את התנאים הללו. לא הזכרתי את העובדה שהם חטפו וממשיכים להחזיק בחטופים. אין שום מקום להשוואה בין שני הצדדים פה. זה מביש וזו חרפה".
"יצטרך להיסגר בהבנות"
במל"ל דנים בינתיים באפשרויות הפעולה של ישראל. למעשה, לאחר הודעת התובע, ישראל יחסית מוגבלת. היא יכולה לפנות לתובע ולבקש להופיע בפניו ולנסות לבטל את בקשת צווי המעצר. נתניהו וגלנט יכולים להגיע להבנות עם חאן, לפני הוצאת צווי המעצר או אחריה, אבל ספק רב אם ישראל תבחר באופציה הזאת. ואולם, גורם ישראלי רם דרג אומר כי "בסופו של דבר זה יצטרך להיסגר בהבנות מדיניות". נציין כי אם השופטים יכריעו על הטלת הצווים, ניתן להגיש ערעור ולבקש שהרכב אחר ידון בסוגיה, אבל לצעד כזה אין הרבה סיכוי לשנות את התמונה.
לחץ מדיני
שר החוץ ישראל כ”ץ פנה לשורת מנהיגים בעולם בבקשה לגנות את הצהרת התובע ולהודיע שלא יאכפו צווי מעצר כאלה אם יוצאו. עד כה נרשמו גינויים, אך לא הבטחה שלא יאכפו את הצווים.
בתוך כך, דיפלומטים צרפתים כבר עומלים על "בקרת נזקים" אחרי הצהרה שהתפרשה כתמיכה של בבית הדין בהאג והובילה לזעם בישראל. "אמרנו שאנחנו תומכים בבית הדין עצמו ובמטרתו להביא צדק לכל הקורבנות. לא אמרנו שאנחנו תומכים אוטומטית בהחלטה" – אומר גורם דיפלומטי לכתבתנו בפריז תמר שבק, "אנחנו מבדילים בין ראשי חמאס לבין המנהיגים הישראלים. אבל צרפת הזהירה את ישראל עוד לפני הכניסה לשם בנושא חשיבות כיבוד החוקים ההומניטריים הבינלאומיים וההשלכות של קורבנות אזרחיים".
