החטאה ראשונה. יכול להיות שאלי גלמן הוא אידיוט? חברה שואלת. לא מפני שכתב את מה שכתב - "חבל שנתניהו לא היה על המסוק האיראני" - שגם על זה לא מגיע לו ציון עובר בקורס מבוא למתחילים למיקסום רווחים, אלא משום שהוזהר, פיספס בגדול את התמרור, והתרסק אל הקיר. תמחוק, הציע לו חבר בקבוצת הווטסאפ שבה נשלח הטקסט. "ברשותך", ענה גלמן, "אשאיר את ההערה", והגדיל לעשות כשהוסיף שלייחל "לתאונה שתמחוק את הנבלה זה לא מוגזם כלל".
החטאה שנייה. גלמן, איש עסקים מצליח בעברו, עם חשבון בנק מרשים, לא הצליח לראות רבע צעד קדימה. ממילא לא הבין שזה עניין של מומנטים עד שהטקסט המנוסח היטב יעוף לרשת ויתפוס נפח - דבר שקרוב לוודאי שאדם ממוצע, עם איי-קיו לא משהו, שיודע איך העסק הזה עובד, היה לוקח בחשבון. לא עשרה צעדים קדימה, לא משהו שמסתתר מאחורי הפינה, אלא זרקור מול העיניים. הלו חבר, עוד רגע אתה מתחיל להזיע על ההתנצלות.
החטאה שלישית. מה שאכן הגיעה, באופן מביך, מביש וירוד לא פחות מהטקסט שהתחיל את הסאגה כולה. הדברים נכתבו "בלא מחשבה או כוונה רע", כתב בהתנצלות שפירסם, "בעידנא דריתחא". וכאן עבר לדבר על עצמו בגוף שלישי, שזה עניין מבדר כשלעצמו. "מר גלמן", הוא כתב, "מצר על כך מאוד ומביע חרטה עמוקה". מצר מאוד, מתחרט עמוקות? מה זה השטויות האלה? כתבת, התכוונת, תהיה גבר, לך על זה.
החטאה רביעית. וזה נוגע להרבה מאוד אנשים שחושבים שכהונתו של נתניהו היא אכן הרת אסון. לא רק בשל התנהלותו, אלא משום שעל הדרך, במאמץ להבטיח את מקומו על הכיסא, הוא מאפשר לממשלה איומה ונוראה, שכמותה לא הייתה במקומותינו, להשחית, לפגוע ולהרוס כל חלקה טובה במדינת ישראל, ובתוך כך לנהל תחרות פרועה עם מרקו פולו על פני הגלובוס. ואם לסכם את סדרת הפספוסים, זו לא הדעה שהביע גלמן נגד המשך שלטונו של הראש, זה האופן העקום שבו ביטא את דעתו. כולל הפליק פלאק לאחור שעשה, שגמלוני ממנו קשה לתאר.
גלמן הוא לא היחיד שמחטיא. באחת הקבוצות שאני חברה בה מישהי כתבה שהאג צודקים, שאולי ההחלטה הזו תשים קץ לנסיעות הנהנתניות של נתניהו ואשתו על חשבוננו. כאילו אם מחר יאיר לפיד ייבחר לראשות הממשלה יבוטלו הצווים. כי מה שבא על חשבוננו, זו העובדה שהשיח הציבורי הידרדר לתחתית החבית. שזה מזמן כבר לא רק הגוטליבים, זה גם הגלמנים שמשמשים יושבי ועד המנהל באוניברסיטה. אלו שיוצרים סימטריה שמחטיאה את המטרה, שקולעת את הכדור ישר לראש המחאה. שהופכת את גסות הרוח וניבול הפה נחלת שני הצדדים, מרדדת וממסמסת את המסר.
