משרד הביטחון לא דיווח כנדרש על שינויים בשווי עשרות מיליארדי שקלים שנעשו בתקציב, מערכת הביטחון חייבת מאות מיליוני שקלים לתעשיות הביטחוניות: כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם אתמול, ונכתב בטרם פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר. "בתקופה זו במיוחד, יש להסדיר את ממשקי הפעילות בין הדרג הצבאי למדיני ובין משרדי הממשלה השונים", אמר המבקר מתניהו אנגלמן.
תקציב "הרשאה להתחייב" של משרד הביטחון הוא הסכום המרבי שעליו יכול המשרד להתחייב בשנה נתונה, והוא מאפשר לו לבצע התקשרויות רב-שנתיות בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. לפי הדוח, משנת 2017 ועד לאמצע 2022 בוצעו 444 שינויים בתקציב ההרשאה להתחייב, בסכום מצטבר של 68.5 מיליארד שקלים. המבקר ציין כי המשרד לא הציג תמונת מצב מלאה לאוצר ולוועדה הרלוונטית בכנסת, וכך נמנע מהם לבקר באופן יעיל את השינויים שהתבצעו בתקציב.
גם הפיקוח של משרד האוצר על תקציב ההרשאה להתחייב לוקה בחסר. לפי הדוח, משרד האוצר לא מתעד את הדיונים שקיים בנושא עם משרד הביטחון, ואין בידו מסמכים כתובים בנוגע לתהליך. בנוסף, האוצר לא מקיים בכל שנה תהליך סדור ושיטתי של איסוף נתונים ומידע על התקציב משנים קודמות, ובהתאם לא מנתח אותם כדי להפיק לקחים.
כמו כן, מבקר המדינה מצא כי בתום שנת 2022 למשרד הביטחון היה חוב לתעשיות הביטחוניות הגדולות בסך 330 מיליון שקלים, רובו ככולו (98.5%) לתעשייה האווירית, והיתרה לרפאל. לפי הדוח, החוב נוצר בשל פער בין הוצאות המשרד למקורותיו הכספיים והוא מנוגד לעיקרון של תשלום חשבוניות במועדן.
המבקר ציין כי העיכוב בתשלום של משרד הביטחון לתעשיות הגדולות עלול להוביל לעיכוב בתשלומיהן של התעשיות הגדולות לספקי המשנה שלהן, ובפרט לספקים קטנים. בדוח צוין כי כ-36% בממוצע מהתשלומים שהעביר משרד הביטחון לשלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בשנים 2022-2020 הועברו ברבעון האחרון של אותה שנה. זאת מכיוון שרק אז התבהרה תמונת המצב התקציבית והתקבלו תוספות לתקציב הביטחון.
המבקר ציין כי למל"ל יש קושי להכין את עבודת המטה עבור ראש הממשלה לקראת הדיונים בתקציב ההרשאה להתחייב של משרד הביטחון. לפי הדוח, הקושי נובע מכך שאין למל"ל גישה לנתוני תקציב הביטחון, ומפני שעל תחום זה אמון במל"ל בעל תפקיד אחד בלבד.
בסיכום הפרק כתב אנגלמן כי הליקויים וההמלצות בדוח מקבלים משנה חשיבות נוכח הצפי לגידול בתקציב הביטחון, ובכלל זה בתקציב ההרשאה להתחייב, שיידרשו במהלך המלחמה ובעקבותיה.
בפרק נוסף בדוח בדק המבקר את בחינות הבטחת האיכות שנעשות לפריטים הנרכשים עבור צה"ל. בביקורת עלה, בין היתר, שמנהל הרכש והייצור במשרד הביטחון לא הקים מערכת הערכת ספקים וכי צה"ל אינו מעביר נתונים בנוגע לתוצאות תהליכי הבטחת איכות שהוא מקיים. בנוסף, עלה כי קיימת שונות בין המטה הטכנולוגי בחיל האוויר ליחידת הניסויים והבטחת האיכות בנוגע לתהליכי העבודה לבחינת הבטחת איכות של פריטים נרכשים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקיים תהליכי עבודה סדורים ובחינה מקצועיים על מנת לוודא את איכות הפריטים. כחלק מכך מתקיים שיח רציף מול ספקי הייצור, וכלל הדרישות מועברות ונבדקות. כלל המידע אודות בחינת הפריטים קיים במערכות המידע בצה"ל, ישוקף למנהל הרכש ונמצא בתהליך של אפיון תצורה.
"צה"ל מצטרף להמלצה לתיעוד הבדיקות החוזרות ביחידה, והדבר נמצא בפיתוח על ידי מחלקת מערכות מידע בחטיבה הטכנולוגית. החטיבה, כולל יחידת הניסויים, מבצעת תהליכי שיפור והתייעלות פנימיים הכוללים קיצור תהליכי בחינת האמל"ח ושמירת יכולת הבחינה העצמית של הספקים. תוכנית העבודה מבוצעת על פי תכנון שנתי מסודר".
