"מנצ'סטר סיטי הרסה את הפרמייר-ליג" הוא משפט שרבים משונאיה של הקבוצה הטובה בעולם (כן, גם ההפסד בפנדלים לריאל מדריד לא שינה את זה) אוהבים לומר כדי לבקר את העובדה שמאז שנרכשה על ידי האמירויות, היא השאירה אבק לשאר המועדונים. האליפות שבה זכתה בתחילת השבוע היא לא רק הרביעית ברציפות שלה, אלא גם השישית בשבע השנים האחרונות (ליברפול חתומה על האליפות הנוספת), נתונים כמעט דמיוניים - כאלו שגם מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון לא השיגה.
נכון, אי-אפשר להתעלם מכך שכדי להגיע לשליטה הזו היא הוציאה המון (המון) כסף, אך זה לא ששאר המועדונים בליגה עניים או מסכנים, רחוק מכך. למעשה, סיטי היא אפילו לא הבזבזנית הגדולה בעשור האחרון – זו, לא במפתיע, צ'לסי, שרק בשנתיים האחרונות, מאז הגעתו של טוד בוהלי, רכשה שחקנים ביותר ממיליארד יורו (!).
ועוד נתון קטן: ברשימת 20 השחקנים היקרים בתולדות הפרמייר-ליג יש רק שלושה שחקנים של סיטי, בדיוק כמו ארסנל (צ'לסי ויונייטד עם שישה כל אחת). ובקיצור, זה לא מספיק רק לקנות ולקנות, צריך לדעת את מי ומתי. וכן, יכול לעזור גם מאמן טוב שיודע לשלוט ולהוביל את הסגל בכיוון הנכון.
חוץ מזה, השחקן הכי טוב של מנצ'סטר סיטי, פיל פודן, שבצדק קיבל את תואר שחקן העונה באנגליה, לא נרכש בכסף גדול, או קטן – הוא גדל במועדון ושיחק בו מגיל ארבע. בינתיים, יונייטד וצ'לסי נראות נורא, כשהכוכב של האחרונה הוא בכלל שחקן בית של סיטי. הבעיה היא שברוב הקבוצות אין יד מכוונת, והן פועלות בפאניקה כדי להשיג תוצאות מהירות, ומה לעשות, הקלישאה "אין קסמים בכדורגל" נכונה, אלא אם אתם איל ברקוביץ', אקס סיטי כמובן.
