בנק ישראל יתקשה מאוד להוריד מחר בפעם השנייה השנה את הריבית הבסיסית במשק, נוכח העלייה המחודשת באינפלציה והחשש מעליות מחירים משמעותיות בישראל בחודשים הקרובים. הריבית הבסיסית צפויה להישאר 4.5% בשנה וריבית הפריים תמשיך להיות גבוהה - 6.0%.
אם בשבועות האחרונים עוד היו כלכלנים בכירים בבנקים ובבתי ההשקעות שסברו שכדי להקל מעט על המשק, על העסקים ועל משקי הבית בתקופת המלחמה, תחליט הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, להוריד את הריבית ברבע אחוז ל-4.25% - הסיכויים לכך הפכו בימים האחרונים לקלושים.
האינפלציה שבה להרים ראש ובחודש אפריל שיעורה עלה ב-0.8%, הרבה מעל לתחזיות. נוכח גל ההתייקרויות העתידיות שכבר ידועות, צפויים מדדי המחירים לצרכן בחודשים מאי ויוני לעלות כל אחד, על פי הערכות האנליסטים, בין 0.6% ל-0.7%. המדדים בחודשיים הקרובים יקרבו את האינפלציה השנתית לשיעור גבוה של 4% – פי שניים מאמצע יעד האינפלציה שקבעה הממשלה בחוק התקציב, 1% עד 3% לשנת 2024 כולה.
בנוסף להודעות האחרונות של יבואנים ויצרנים רבים על עליות מחירים, צפויות גם הנסיעות לחו"ל והנופשים בארץ להתייקר עוד, לאחר שבמדד אפריל הם היו מהגורמים העיקריים לעליית המדד הגבוהה. המחסור בפירות ובירקות בשל השבתת רוב שטחי הגידולים החקלאיים בגבול הצפון הוא סיבה נוספת לזינוק במחירים בקיץ הקרוב.
ההשפעה של טורקיה
כמו כן, ישפיעו על עליית המדדים הבאים האמברגו שהטילה טורקיה על היצוא לישראל (היקף של 5 מיליארד דולר בשנה), כמו גם החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמנם טרם יושמה אך כבר משפיעה על צמצום היבוא העתידי, להטיל מכס בשיעור של 100% על כל מוצרי היבוא השונים מהטורקים.
מציאת תחליפים תיקח זמן ותביא להערכת כלכלנים לעליית מחירים של חומרי גלם ומוצרים רבים במשק בשיעורים שבין 5% ל-20% לפחות. זאת נוסף על עלייה עתידית מדאיגה שצפויה במחירי הדירות, בשל צמצום משמעותי של יבוא חומרי בנייה מטורקיה. יצוין עם זאת שמחירי הדירות אינם נכללים בחישובי מדד המחירים לצרכן.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שתתכנס היום לישיבה מכרעת לקראת פרסום ההחלטה מחר בארבע אחר הצהרים, תתחשב בגורמים עיקריים נוספים שימנעו קרוב לוודאי את הפחתת הריבית בעת הזאת:
1. המשך המלחמה ללא יעד של מועד סיום והחשש מהסלמה בגבול הצפון יגדילו עוד יותר את הוצאות הביטחון ואת הגירעון בתקציב המדינה, מצב שיחייב העלאות מיסים שיתרמו לעליית האינפלציה.
2. בארה"ב ובאיחוד האירופי טרם ירדה הריבית, וכך נותרה ישראל אחת היחידות בעולם שעשתה זאת, ב-1 בינואר, בעוד ברוב המדינות הריביות רק הלכו וזינקו בשנתיים האחרונות. הגדלת פערי הריבית לטובת ישראל מול כלכלות מובילות אינה מציאותית בשלב הזה.
3. בבנק ישראל כבר הפנימו שהממשלה לא עושה שום צעד למיתון ההתייקרויות שהיא יכולה להשפיע עליהן. בין השאר, מדובר על החזרת סבסוד המס על הדלק, מתן הלוואות לחברת החשמל ולרשות המים, הגדלת התמיכה ברשויות המקומיות למניעת ייקור מסי הארנונה בשיעור שיא של 5.3% והכנסת עוד מוצרי יסוד לפיקוח מחירים.
4. בחירות מוקדמות אפשריות ימנעו מהממשלה, לפי חוק, נקיטת צעדים במאבק ביוקר המחיה בחודשים הבאים.
5. הורדת דירוג האשראי מרחיקה משקיעים ומגדילה את תשלומי הריבית על הלוואות המדינה והחברות.
6. הורדת הריבית על השקל תגרום לעלייה מחודשת בשערי הדולר והיורו ומטבעות נוספים של מדינות עיקריות שישראל מייבאת מהן מוצרים וחומרי גלם, וייקורם. בין השאר מדובר בייקור מכוניות, מקררים ומוצרי מזון שהם בסיסיים בסל הצריכה המשפחתי.
עם זאת, בנק ישראל כבר הפתיע בעבר, בהיותו חלוץ הפחתות הריבית במשבר הקורונה באפריל 2020 וכאמור גם במשבר האינפלציה בתחילת השנה הנוכחית. לכן יש גם כלכלנים, אם כי מעטים, בבתי ההשקעות ובבנקים, שלא מוציאים מכלל אפשרות שבנק ישראל יפחית את הריבית למרות הכל כדי לסייע לעסקים, למפונים, לאוכלוסייה שמצויה תחת ירי טילים בדרום ובצפון, לחברות בקשיים ולמשקי הבית. כאמור, רוב ההערכות מדברות על סבירות נמוכה מאוד.
החלטת הריבית הבאה, אחרי זאת שתהיה מחר, צפויה ב-8 ביולי וחלק מהכלכלנים מצפים ששיפור מסוים בתנאי המשק והורדת ריבית שצפויה בינתיים באירופה, יגבירו את הסיכוי שבראשית החופש הגדול בנק ישראל יוכל להרשות הפחתת ריבית אחת של רבע אחוז, ל-4.25%. מנגד, ישנם כלכלנים החוששים שהבנק הפדרלי בארה"ב (הפד) ובנק ישראל לא יוכלו להפחית כלל את הריבית עד סוף 2024 אפילו עוד פעם אחת.
