היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה צפויה לומר לממשלה שפסק הדין של בית המשפט עדיין מאפשר לצבא לפעול ברפיח, אבל תוך נקיטת אמצעי זהירות מופלגים ביחס לאוכלוסייה האזרחית, כדי שהפעולות לא יידרדרו ל"ג'נוסייד" - רצח עם. עמדה זו כבר הובעה בקצרה על ידי כל המשפטנים בראשות היועצת מיארה, שהשתתפו ביום שישי בערב בהתייעצות הטלפונית שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו מיד לאחר הקראת פסק הדין של בית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג.
ואכן, מיד לאחר ההחלטה פירסמו המל"ל ומשרד החוץ הודעה הקובעת בהתאם: "ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה. ישראל תמשיך במאמציה לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולפעול בהתאם לדין, כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. ישראל תוסיף לשמור על מעבר רפיח פתוח, תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי רצוף מן הצד המצרי של המעבר, ותמנע מארגוני טרור לשלוט במעבר".
מיעוט מייצג
גורמים משפטיים ומומחים למשפט בינלאומי ממשיכים לנתח בימים אלה את פסק הדין. עם זאת, הם מציינים שדעת הרוב "מתכתבת" למעשה עם דעת המיעוט של נציג ישראל מבין שופטי בית הדין, הנשיא בדימוס אהרן ברק. לדבריהם, פרשנותו של ברק, מומחה בעל שם עולמי בדיני מלחמה, טרור וחוק, תהיה זו המקובלת מעשית בישראל. עוד לדעתם, חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה תשקף את מצבה המשפטי של ישראל בזירה המשפטית והמדינית בעולם אל מול צרכיה המבצעיים ויעדיה של ישראל.
גורמים משפטיים רואים בנוסחו העמום במקצת של הצו של בית הדין "חבל" הצלה למדינה להמשך הפעילות ברפיח, תוך הנחיה שלא למתוח אותו יתר על המידה. על פי פרשנותו של אהרן ברק, ישראל מחויבת לעצור את המתקפה הצבאית שלה ברפיח רק במידה שתידרש כדי לעמוד בהתחייבויותיה על פי אמנת רצח העם. על כך, אומרים גורמים משפטיים: "במובן זה, הוא רק מאשר מחדש את ההתחייבויות הקיימות של ישראל על פי האמנה. גם ללא צו שניתן על ידי בית המשפט, מתקפה צבאית שעלולה לגרום להפרת חובותיה של מדינה על פי אמנת רצח העם תצטרך להיפסק. ישראל מעולם לא חלקה על כך. לפיכך, האמצעים שציין בית המשפט שונים באופן מכריע מאלה שביקשה דרום-אפריקה".
עוד מוסיפים אותם גורמים: "ברק קובע שבמקום להורות על השהייה גורפת ועל נסיגה מוחלטת מרצועת עזה, צו בית המשפט מוגבל במפורש לפעולה פוגענית בנפת רפיח.
מכיוון שהצעד מכיל קשר מפורש להתחייבויות הקיימות של ישראל על פי אמנת רצח העם, אין מניעה מישראל להמשיך להוציא את פעולתה הצבאית בנפת רפיח כל עוד היא ממלאת את התחייבויותיה על פי אמנת רצח העם. כתוצאה מכך, האמצעי הוא צעד כשיר, השומר על זכותה של ישראל למנוע ולהדוף איומים והתקפות של חמאס, להגן על עצמה ועל אזרחיה ולשחרר את בני הערובה".
גם גורמים ישראלים רשמיים מחזיקים בעמדה דומה. “מתפתח נרטיב מוטעה שבית המשפט הורה על עצירת המלחמה”, הם מסבירים, “אם בית המשפט היה רוצה להגיד משהו אחר – הוא היה אומר. המילים נבחרו בקפידה והן כאלה – שאנו אומרים שמתקיימות בשטח ועם אמירה צופה פני עתיד: לא יהיו פעולות שייצרו תנאי מחייה שעלולים להביא להשמדה של אוכלוסיה אזרחית פלסטינית”.
קונצנזוס מקצועי
פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט בינלאומי מ"המכון הישראלי לדמוקרטיה", אומר שעמדה פרשנית סבירה ביחס לצו (וזו העמדה שננקטה על ידי כמה שופטים כמו השופט ברק, השופט הגרמני נולטה ועוד) היא כי בית הדין למעשה רק חזר כאן על עמדתו שלפיה כל פעולה צבאית צריכה להתבצע באופן שאינו מפר את האיסור המופיע באמנת הג'נוסייד בדבר יצירת תנאי חיים היכולים להביא להשמדת האוכלוסייה. "באופן קונקרטי יותר – פרשנות סבירה לחלוטין של הצו היא שבית הדין לא הורה לישראל להפסיק את הפעולות הצבאיות שאינן חלק מהמתקפה הצבאית האחרונה ברפיח (לרבות פעולות של הגנה על הכוחות, התקפות מהאוויר ופשיטות), אלא כי על ישראל לדאוג לכך כי המשך הפעולה ברפיח תתבצע באופן המגביל את היקף ההשפעות של הפעולה ושאינו גורם להשמדה מלאה של כלל התשתיות האזרחיות”, הוא מעריך, “במקביל על ישראל להקדיש מאמץ ליצור תנאי חיים סבירים במקומות שאליהם מתפנים הפלסטינים ברפיח, ייתכן שמאמץ גדול יותר מזה שהושקע עד כה".
עוד הוא מבהיר: "עלולות להיות פרשנויות אחרות לצו, שלפיהן על המתקפה ברפיח (לפחות זו שהחלה ב-8 במאי) להיפסק לחלוטין, כיוון שהיא מובילה בהכרח לפגיעה נרחבת באוכלוסייה, אך לדעתי פרשנות זו - שמן הסתם תהודהד על ידי דרום-אפריקה – בוודאי אינה הכרחית, ופחות סבירה מהפרשנות דלעיל".
