אחרי חודשים ארוכים שבהם בני משפחותיהם נעו בין תקווה לייאוש, הגיעה הבשורה הקשה: צה"ל השיב לישראל את גופות החטופים אוריון הרננדס, מישל ניסנבאום וחנן יבלונקה, שנמצאו בין חמישי לשישי במנהרה בג'באליה. צה"ל קבע כי השלושה נרצחו כבר ב-7 באוקטובר - בין אם ברגע החטיפה עצמה, ובין אם בדרך לשבי. בעקבות החזרת גופות השלושה, מספר החטופים שנמצאים כעת בשבי חמאס עומד על 125.
בהצהרה מיוחדת על שלושת הנרצחים אמר דובר צה"ל: "בשבוע האחרון כוחותינו איתרו ברצועה מודיעין קריטי שבעזרתו, ובעזרת מידע קודם שהחזקנו, הצלחנו לקבוע את הירצחם אך גם לקבוע את מקום הימצאם".
אוריון הרננדס (30), אזרח מקסיקני-צרפתי ובן זוגה של שני לוק, בילה במסיבת נובה לפני שנחטף - וכך גם חנן יבלונקה (42), אב לשניים מתל-אביב. מישל ניסנבאום (59) משדרות נסע לאוגדת עזה כדי לחלץ את נכדתו בת הארבע, שהייתה עם אביה איש הקבע בסוף שבוע בבסיס ברעים. השלושה נתקלו במחסום של מחבלים בעיקול שבין קיבוץ מפלסים לאנדרטת חץ שחור, ושם נחטפו.
מבצע חילוץ מורכב
גופותיהם של השלושה אותרו באותו המרחב שבו אותרו גם גופותיהם של רון בנימין, יצחק גלרנטר, שני לוק ועמית בוסקילה - אך לא באותה המנהרה. לפי צה”ל, גופות החטופים חולצו במבצע מסובך בלילה שבין חמישי לשישי, בשיתוף פעולה עם השב”כ ותחת פיקודה של אוגדה 98.
כחלק מהלחימה של כוחות האוגדה באזור ג’באליה שבצפון רצועת עזה, כך נמסר, לוחמי גדוד 75 חיסלו מחבל שככל הנראה שימש כתצפיתן על המרחב שבו הוחזקו הגופות. הכוחות פשטו על המקום, ואיתרו את מיקום הגופות.
זמן קצר לאחר מכן לוחמי יחידת יהל”ם, שב”כ ולוחמים מיחידה מיוחדת באגף המודיעין נכנסו למרחב, איתרו את שלוש הגופות – וחילצו אותן במבצע הלילי.
אוריון הרננדס היה מפיק מוזיקלי שמבקר ועובד בפסטיבלים מסביב לעולם. אמו קראה לו "יו-יון" וסיפרה על בחור הרפתקן, אוהב טבע וטיולים, בחור חברותי ונדיב שמסתובב בעולם ואוסף חברים. הוא היה אב מסור לאיאנה בת השנתיים. באחד מטיוליו באירופה, לפני כשנה, הכיר את שני לוק והיא הפכה לבת זוגו.
שני ואוריון עבדו ביחד עם חברים נוספים מארגנטינה על הפקת פסטיבל טראנס ביוון שהסתיים בספטמבר, ואז החליטו לצאת לחופשה משותפת. הם נחתו בישראל ב-1 באוקטובר, ובאחד המועדונים הכירו די-ג'יי מקסיקני שהזמין אותם למסיבה ברעים - לשם הגיעו יחד עם חברם קשת קסרוטי, שנרצח גם הוא.
הלב נשבר מחדש
חנן החליט לנסוע למסיבה ברעים בהחלטה ספונטנית, בשעות הבוקר המוקדמות של 7 באוקטובר, במקום למסיבה אחרת בצפון הארץ. חנן, שהתגורר ועבד בתל-אביב, היה אב לשני ילדים - ירין ואמילי. חודש לפני שנחטף עוד הספיק לחגוג ולשמוח בבת המצווה של בתו הבכורה, אמילי.
חבריו של חנן מספרים שסימן ההיכר שלו היה חיוך שאי-אפשר להישאר אדישים אליו. חנן אהב ספורט והיה אוהד מוכר של הפועל תל-אביב. אחותו, אביבית, מספרת שחנן אוהב מוזיקה ומסיבות, והיה רגיש לזולת והקפיד לדאוג למי שלצידו.
מישל, שנולד בברזיל ועלה לארץ בגיל 13, היה אב לשתי בנות וסב לשישה נכדים, שהגדול בהם בן 7. הקטן נולד לפני חודשיים ולא זכה לפגוש את סבו. ב-7 באוקטובר, בעקבות מתקפת הטילים, יצא לאסוף את נכדתו ממחנה צבאי ברעים, שם שהתה עם אביה הקצין. באותו הזמן, איש לא ידע על חדירת המחבלים. מישל לא הצליח להגיע אל נכדתו, ונחטף בעודו בדרך אליה. ב-7:23 בבוקר כבר ענו המחבלים לטלפון שלו. רק בחודש דצמבר נודע לבני משפחתו שנחטף, ומאז הם הביעו חשש כבד למצבו הבריאותי בשבי בשל מחלת הקרוהן שממנה סבל.
בשבע השנים האחרונות היה מישל מדריך ב"שביל הסלט" בתלמי יוסף. לפני המלחמה עבר הכשרה כמורה דרך, והתנדב כנהג אמבולנס במד"א. מארי שוחט, אחותו, סיפרה ל-ynet בפברואר האחרון כי בנותיו מכנות את המגעים לעסקת חטופים כ"רכבת הרים שעולה, עולה, עולה - ופתאום בום-טראח, יורדת ומתרסקת". בתו, חן, אמרה: "אלה ימים קשים, כמו רכבת הרים. זה שובר את הלב כל פעם מחדש".
