אנחנו זקוקים למשפט בינלאומי כדי לצמצם את הפגיעה בחפים מפשע, כדי למנוע מעשים כמו ג'נוסייד, טיהור אתני או הרעבה המונית. אבל נדמה שמאז הוקמו שני בתי המשפט הבינלאומיים החשובים ביותר, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ובין הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) - הם לא הצליחו למנוע שום דבר. אולי אפילו להפך. במלחמת העולם השנייה נהרגו בין 50 ל-70 מיליון בני אדם. רובם אזרחים חפים מפשע. מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום נהרגו קרוב ל-90 מיליון בני אדם (ועוד כמאה מיליון ממחלות ומרעב, כתוצאה מהמלחמות). לפי הערכות שהוצגו לאו"ם, 90 אחוז מההרוגים הם חפים מפשע.
לא רק שבתי הדין הבינלאומיים לא הצליחו לעצור אף מלחמה, אף ג'נוסייד, אף הרעבה, אף טיהור אתני - הם הפכו למכשיר בידי גוש המדינות החשוכות וארגוני הטרור נגד מדינות דמוקרטיות. משום שמדינות דמוקרטיות, ממילא, לא זקוקות לפיקוח בינלאומי כדי להימנע מביצוע פשעים. מדינות חשוכות, לעומת זאת, זקוקות מאוד לפיקוח כזה. אבל דווקא מדינות חשוכות וגופים שפועלים בחסות, במימון ובתמיכה של אותן מדינות לא מתכוונים מלכתחילה לציית לטריבונלים בינלאומיים. הם משתמשים בטריבונלים הללו כדי להפוך את הקערה, ולהושיב על ספסל הנאשמים דווקא את מי שנלחם בפשעי הטרור. בתי הדין הבינלאומיים הוקמו בין השאר בעקבות מלחמת העולם השנייה בכלל והנאציזם בפרט. חמאס, שקורא להשמדת יהודים, הוא ארגון טרור שלפי כל מבחן אובייקטיבי הוא הדבר הקרוב ביותר לנאציזם בעידן הנוכחי. ואת מי משרתים בתי הדין? את חמאס. ונגד מי הם יוצאים? נגד ישראל. זה פרדוקס המשפט הבינלאומי במלוא עליבותו.
לפי דוח של ISGAP (מכון לחקר האנטישמיות) שעומד להתפרסם בקרוב, "דרום-אפריקה משמשת בסיס פעולה חיוני עבור קבוצות טרור איסלאמיות, ומאפשרת קשרים עם רשתות טרור ברחבי אפריקה... גופים הקשורים לטרור ממשיכים לפעול בחופשיות בתוך דרום-אפריקה, תוך התחמקות מפיקוח בינלאומי". כלומר, דרום-אפריקה פועלת בבית הדין הבינלאומי לצדק כזרוע הביצוע של הגוש החשוך בכלל, ושל איראן וחמאס בפרט.
ג'וליוס מלמה, מהפוליטיקאים הבולטים של דרום-אפריקה, מבטיח להעמיק את התמיכה בטרור ולחמש את חמאס כאשר יהיה חלק מהשלטון (הבחירות יתקיימו בהמשך השבוע). הוא גם קורא בגלוי לרצח לבנים. בשנה שעברה נרצחו בדרום-אפריקה 27,494 בני אדם. יותר מהנתון המעודכן של האו"ם, שגם הוא מוגזם, על ההרוגים ברצועת עזה. והנה, דווקא המדינה הזו, תומכת הטרור, אחת האלימות ביותר בעולם, היא זו שמנצלת את הגוף השיפוטי הבינלאומי החשוב ביותר בעולם כדי לנהל את המאבק נגד ישראל.
החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק היא אכן מכה לישראל. הפירוש המעשי של ההחלטה הוא שאף מדינה דמוקרטית לא תוכל, אף פעם, להביס ארגון טרור, שפועל מתוך אוכלוסייה אזרחית ותוך כדי תמיכה של אותה אוכלוסייה. לפי ההיגיון שמסתמן מהחלטת רוב השופטים, בריטניה ביצעה פשעים מול גרמניה, ארה"ב מול יפן, ושוב בריטניה וארה"ב מול עיראק ואפגניסטן, ושוב ארה"ב מול דאעש. נגד כל המדינות הללו היה צורך להוציא צווי מניעה. בעבר, לפני שקמו שני בתי הדין הבינלאומיים, העמידו לדין את הפושעים האמיתיים - כפי שקרה בבתי הדין המיוחדים לפשעי מלחמת העולם השנייה, בנירנברג ובטוקיו. היום זה בלתי אפשרי. אין שום אפשרות לנקוט צעדים מעשיים נגד פושעי חמאס, גם אם הייתה נגדם החלטה בטריבונל בינלאומי. הם ממילא יוכלו לנוע במדינות הגוש החשוך של העולם, מאנקרה ועד דוחא, ומבייג'ין ויוהנסבורג ועד מוסקבה. אז מה ערכו של הדין הבינלאומי אם ידו קצרה מלהעניש את ראשי ותומכי ציר הרשע והטרור, אבל הוא עלול למנוע מהגוש הדמוקרטי את הפגיעה במוקדי הכוח של ציר הרשע? הרי זו המשמעות של החלטות שקיבלו השבוע שני הטריבונלים הבינלאומיים נגד ישראל.
מבחינת ישראל, החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק היא מכה תעמולתית, ובוודאי שכך כאשר היא מצטרפת לבקשה של כרים חאן, התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, להוצאת צווי מעצר נגד ראשי המדינה. למרות שהחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק מאפשרת למעשה את המשך הלחימה, כלי תקשורת בעולם מפיצים כותרת אחידה שלפיה "בית הדין הוציא צו מניעה נגד ישראל בעניין המשך המלחמה". זה נשמע כמו ניצחון של הטרור. לא של הצדק. זה הדין הבינלאומי. זו לא הפתעה שחמאס הזדרז לשבח את ההחלטה. היא משרתת אותו. ארגון שמצהיר על השמדת יהודים כמטרה עליונה, כלומר ארגון נאצי, הוא ארגון שמפיק תועלת מטריבונל בינלאומי שהוקם בגלל נאציזם, שהצהיר ומימש את השמדת היהודים. זה לא בית המשפט הבינלאומי לצדק. זה בית המשפט הבינלאומי לתמיכה בטרור ובהשמדה.
חמאס, שמצהיר על השמדת יהודים כמטרה עליונה - כלומר ארגון נאצי - מפיק תועלת מטריבונל בינלאומי שהוקם בגלל נאציזם שהצהיר ומימש את השמדת היהודים