ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, ביטל השנה את מצעד הגאווה בעיר; תהלוכת העדלאידע בפורים בירושלים ספגה ביקורת ציבורית, ולמרות שנערכו בה שינויים עדיין הייתה מחאה במהלכה; אפילו חגיגות יום העצמאות במדינה היו שקטות, כדי שיתאימו לרוח התקופה. לאור זאת, שאלה שנשמעה רבות הייתה: "מדוע מצעד הגאווה בירושלים מתקיים כסדרו?"
התשובה פשוטה: הוא לא מתקיים כסדרו – אבל מתקיים. היום ייערך מצעד הגאווה והסובלנות ה-22 בירושלים בסימן השבת החטופים, תחת הכותרת Born To Be Free (לחופש נולדו). אנשי "הבית הפתוח" הודיעו מראש כי האירוע יהיה צנוע יותר השנה והמאבק להחזרת 125 החטופים ייכלל בתוכו. ממילא החגיגה בירושלים תמיד הייתה שונה ממקבילתה בתל-אביב – פחות משאיות וריקודים, ויותר דבקות במשמעות השם: "מצעד", אירוע שבו אנשים צועדים בדרישה לשוויון וקבלה חברתית ללהט"בים, יום מחאה נגד ההומופוביה והדעות החשוכות. יום שבו שירה בנקי ז"ל, נערה בת 15, נרצחה בדם קר רק בשל הבעת תמיכה בחבריה.
השערים ייפתחו בשעה 15:00, והמצעד יוזנק ב-17:00. האירוע יתקיים במסלול הצעידה המסורתי, מגן הפעמון לכיוון כיכר פריז – והמארגנים הודיעו כי הקהל יתבקש שלא להשמיע מוזיקה לאורכו. לשלטי ודגלי הגאווה יצטרפו גם דגלים צהובים ודגלי המאבק להחזרת החטופים, ולצועדות ולצועדים יחולקו צמידי זיהוי צהובים.
מטה החטופים הירושלמי יוביל גוש צועדים, וחבריו של החטוף הירש גולדברג פולין, אוהדי הפועל ירושלים, יצעדו גם הם בקריאה לשחררו. בסוף המצעד (19:00) תתקיים עצרת שאותה תנחה העיתונאית והסטנדאפיסטית שיר ראובן, ובין הנואמים על הבמה המרכזית יהיו בני משפחות חטופים ועומר אוחנה, שאיבד במלחמה את בן זוגו רס"ן שגיא גולן ז"ל (בנוסף, גוש ייעודי יצעד לזכרו תחת הכותרת "שוויון בחיים"). בחלק האמנותי: הזמר דוד לביא, הפייטן הירושלמי נריה רפאל כנפו, והדראגיסטים פלואיד סנואו וקימברלי סוואן.
"שגיא ראה בכל אדם שווה"
אוחנה היה אמור להתחתן עם גולן שבוע לאחר 7 באוקטובר. באותה שבת, כאשר קצין הלוט"ר גולן שמע את החדשות, הוא מיהר מביתו לדרום, הצטרף לצוות שלו ויצא להילחם בקיבוץ בארי כדי לחלץ משפחות נצורות, ושם נפל.
אוחנה אמר לקראת המצעד: "הרבה אנשים שמעו את הסיפור של שגיא, אבל פחות מכירים את הדברים שהוא פעל למענם כל החיים שלו. שגיא התנדב המון, לפני הצבא הוא הלך לשנת שירות בבית לנוער בסיכון, אחרי הצבא הוא בילה חצי מהטיול הגדול שלו בהתנדבות במקסיקו, וכסטודנט וגם בשנים האחרונות הוא התנדב ב'פעמונים', עמותה שמדריכה משפחות ליציאה ממשברים כלכליים. הוא עשה את זה כי הוא האמין בשוויון וראה בכל אדם שווה. בשנים האחרונות צעדנו יחד במצעד בירושלים והשנה חשבתי שנכון שאם שגיא לא צועד איתי - אנחנו נצעד עם התמונה שלו. לכן החלטנו, המשפחה והחברים, להזמין את כל עם ישראל להצטרף אלינו ולצעוד לזכרו של שגיא ולאור הערכים שלו".
אוחנה הוסיף: "אנחנו צועדים כי החוק שהושג בכנסת, ושנקרא על שמו של שגיא, שמכיר בידועים וידועות בציבור כאלמנים שווי-זכויות, הוא רק צעד אחד מבין שורת חוקים שנדרשים כאן כדי להביא לשוויון. הכוונה שלנו היא להאיר את ספר החוקים הישראלי באורו של שגיא, להגיד בקול ששוויון במוות זה לא מספיק – חייבים להשיג גם שוויון בחיים. אנחנו חייבים גם לשמור על המדינה שהחיילים חוזרים אליה. שלא יכול להיות שיהיה חייל שחוזר מהקרב, שם הוא שווה בין שווים, אבל עבור המדינה הוא לא שווה. שיש לנו עוד מאבק למדינה טובה יותר ושוויונית יותר".
מאבק בכוחות שמרניים
למרבה הצער, השנאה שמקיפה את המצעד לא נעלמה. כזכור, בשנה שעברה המשטרה עיכבה לקראת האירוע שלושה חשודים שהתבטאו באופן מאיים ברשתות החברתיות, ושניים מהם הורחקו מירושלים. ארגון להב"ה מאיים למחות גם השנה במהלך המצעד, אחרי שב-2023 עשרות מאנשיו הפגינו רחוק מהמסלול. נראה כי המשטרה תציב כוח דומה לשנה שעברה, יותר מ-2,000 שוטרים ולוחמי מג"ב, גלויים וסמויים, שייפרסו ברחבי העיר, בסיוע כוחות תגבור ומתנדבים.
נדב, בנו של ליאור רודאיף ז"ל שגופתו מוחזקת בשבי בעזה, צפוי לנאום בעצרת: "הקהילה הגאה על כל המשתמע מכך פנתה אלינו, אל המשפחות והמטה, ואמרו לנו – אנחנו איתכם לכל מה שצריך כי זה מאבק שאי-אפשר להתעלם ממנו ואנחנו לא יכולים לחגוג ולהתעלם מהמציאות הבעייתית. הם גם מבינים שהמאבק של הקהילה לא מפסיק אבל יש מאבק שהוא יותר חשוב".
יונתן ולפר, יו"ר הבית הפתוח בירושלים: "אנחנו חווים התגברות של כוחות שמרניים, שכל מטרתם היא להצר את החופש של האחר, ופגיעה בזכויות הקהילה הגאה. החרדים השיגו השנה לראשונה רוב במועצת העירייה, ופועלים באופן אקטיבי כדי שנעזוב את ירושלים. אם ירושלים לא תהיה עיר שלהט"ב מרגישים בנוח לחיות בה, היא לא תוכל להיות בירה של כל אזרחי ישראל. אנחנו עומדים בפני הסכם חברתי חדש. אסור לנו להמשיך לקבל אפליה ממוסדת כברירת מחדל.
"אם חמאס יגדע מסורת של 22 שנים – הוא ניצח אותנו. הבחירה בחיים היא הניצחון. כי גם הקהילה שלנו איבדה את מיטב בניה ובנותיה, והמצעד הוא הזדמנות שלנו לזכור, לחזק את המשפחות השכולות, לקיים את צוואות הנופלים לשוויון. עצם זה שאני בכלל צריך להסביר, מראה שצריך את המצעד. תשאלו את עצמכם – למה חשוב מצעד הדגלים השנה? למה חשובה ההילולה בקבר שמעון הצדיק? למה חשובות ההפגנות השונות? נמאס לי להיות אפולוגטי, מצטדק, מנמק ומתדיין על זה שאני דורש שגם לי יהיה מקום במרחב הציבורי בירושלים ובישראל". •
