מערכת אכיפת החוק בישראל אינה מצטיינת בתחום ההגנה על חושפי שחיתויות, עם זאת, לפני שנה הוקם במשרד המשפטים צוות בין-משרדי שבוחן את ההסדרים המשפטיים הקיימים בתחום ההגנה על חושפי שחיתויות.
בדברי ההסבר להקמת הצוות אמרה עמית מררי, המשנה הפלילית דאז ליועצת המשפטית, כי “חושפי שחיתויות הם חוליה חשובה בגילוי והתרעה על מעשי שחיתות, ויש להם תפקיד מרכזי בשמירה על טוהר המידות ומנהל תקין”.
בנובמבר 2021 פירסם OECD עדכון של ההמלצה הנלווית לאמנתו למאבק במתן שוחד לעובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות, ובמסגרתו נוסף למסמך פרק חדש ומשמעותי בנושא ההגנה על חושפי שחיתויות. נוכח פרסום ההמלצה המעודכנת נדרשת ישראל, כמדינה החברה ב-OECD ושחתומה על האמנה, לבחון את הצורך בעדכונים להסדר המשפטי הקיים בתחום ההגנה על חושפי שחיתויות.
ההסדר המשפטי הקיים כולל בחינת אפשרות להרחבת יריעת ההגנה של הדין לעובדים שהתלוננו על מעשי שחיתות ואינם מוגדרים כבעלי יחסי עובד-מעסיק; על עובדים שחדלו מלהיות מועסקים או שנמצאים בשלבי טרום-העסקה, ועל אנשים קשורים או אנשים שסייעו לדיווח שאינם בעלי יחסי עובד-מעסיק; ובחינת אפשרות להרחבת יריעת ההגנה של הדין כך שתיאסר פגיעה בעובד גם מחוץ לעולם העבודה.
עוד כולל ההסדר המשפטי את הסדרת האפשרות להגיש תלונה על מעשי שחיתות באופן אנונימי; בחינת התנאי שלפיו המתלונן יזכה להגנה רק אם תלונתו הוגשה בתום לב; בחינת אפשרות למתן עדיפות לסעד לאכיפת המשך ההעסקה של עובדים שחשפו שחיתויות על פני קביעת פיצוי; בחינת מנגנוני האכיפה במקרים של הפרת צו הגנה שנתן נציב תלונות הציבור לעובדים שחשפו מעשי שחיתות, ובחינת הכלל הקבוע בחוק מבקר המדינה, שלפיו הגנת החוק אינה חלה על שוטרים, סוהרים וחיילים.
