"זה האופי, אני תמיד על חצי הכוס המלאה, מושכת אליי את הצד המואר", מעידה דבי אזולאי (53) מפתח-תקווה, שנאבקת במחלת הסרטן אבל לא מוותרת ומתכוננת למרוץ הלילה בפ"ת שייערך ביום חמישי הבא. לא סתם רצה, היא נבחרה להיות הקפטנית של קבוצת הריצה "גמאני רצה" של מחלימות ומתמודדות, במרוץ שיעמוד בסימן הצדעה לצה"ל וכוחות הביטחון.
הבשורה המרה נחתה לפני ארבע שנים, כשאובחנה כחולה בסרטן השד: "עברתי תקופה איומה, כאבים, הקאות, סחרחורות, אבל אף פעם לא נשברתי, גם לא אחרי טיפולי כימותרפיה מתישים ושרשרת ניתוחים. אף פעם לא אהבתי לרוץ, אבל גיליתי שהפעילות הספורטיבית מכניסה אותי לפול ווליום ומצב רוח טוב. זה התחיל מהליכות מהירות סביב הבית, אחר כך ריצות בשכונה ולאט-לאט מקילומטר אחד זה עבר למרחקים יותר ויותר ארוכים. מפעם בשבוע לפעמיים בשבוע, וכך הלאה". במבט ראשון קשה לנחש שהיא בקרב על החיים. היא מתנהלת בנחת, נמרצת, מעורבת, מסייעת ומשתפת. עליה אי-אפשר להלביש את המונח "העצמה נשית". היא העוצמה בכל מובנה, פייטרית על מלא. דבי החליטה לטרוף את החיים, ריצה, שחייה בים, חברות ומה לא. אבל אחרי כשנתיים המחלה חזרה, והפעם בעוצמה רבה יותר, עם גרורות במקומות שונים בגוף. הבעל איציק מלווה אותה לכל טיפול ותומך בכל פעילות, יחד עם הבת הדר (26), הבן דולב (25) והחייל איתי.
1 צפייה בגלריה
yk13939462
yk13939462
(המסלול הוורוד. דבי אזולאי והמאמן יהודה גבאי | צילום: יהודה גבאי)
למרות הקשיים, דבי לא נשברת: "לכי תדעי, אולי זה היה צריך להגיע אליי. אולי דווקא כל הסיבוב המלחיץ הזה הביא אותי למקום שאני נמצאת בו היום, ספורטאית טובה, נלחמת. החיים הם גורל וכשהוא נוחת עליך אי-אפשר להתווכח, רק לבוא לקראתו".
מאיפה את שואבת כוחות?
"למרות שאני מוגדרת גרורתית אני טיפוס אופטימי, ממושמעת, לא מפספסת אף טיפול או בדיקה ומצטרפת לכל פעילות תומכת. היום, תודה לאל, המצב הכאוב הולך ודועך (בסיוע טיפול חדשני מונע) ואפילו הצטרפתי להליכה ביער קדושים באזור הרי ירושלים".
מאמן קבוצת הריצה, יהודה גבאי: "דבי מעוררת השראה. דמות מאתגרת לקבלת פרופורציות בחיים. היא החוט המחבר בין בנות הקבוצה. דוגמה לאיך שומרים על מסגרת ספורטיבית שעוזרת בריפוי".
טלי אבודרהם, 37, חברה נוספת בקבוצה, מספרת מה עשתה לה הריצה: "קיבלתי אנרגיות ואמונה בעצמי. חשבתי שהגוף שלי בגד בי וגיליתי שאני יכולה לתפעל אותו מחדש. בסופו של דבר זה בידינו - צריך רק להגיד לעצמך עכשיו אני קמה ועושה בשביל עצמי".
שולמית אלה, 75: "במרוץ אני מקבלת המון כוחות שחשבתי שאין לי. זה מרגיע וגם נותן ביטחון שאני מסוגלת לעבור עוד קילומטר ועוד קילומטר. הכל בראש".
ראש עיריית פ"ת, רמי גרינברג: "השנה, בין הרצים יש עשרות גיבורים וגיבורות, ולכל אחד ואחת מהם סיפור מרגש. דבי היא אישה נחושה וחזקה, אמא לביאה שמהווה השראה לכל משתתפי המרוץ".