בן אדם משחק ברולאן גארוס מאז 2005, חוגג תואר על הניסיון הראשון, זוכה בטורניר 14 פעמים – שיא שאיש לא יהיה מסוגל להתקרב אליו – מכניס 23.7 מיליון דולר מהתחרות הזו בלבד (18 אחוז מכלל הפרסים שגרף בקריירה), משיג 112 ניצחונות מ-116 משחקים שהוא מקיים על החימר של פריז, ובסוף כולם נרעשים דווקא מהאחרון שבין ארבעת ההפסדים.
כנראה שברולאן גארוס נפרדו אתמול סופית מהגדול ביותר שעיטר את מגרשי הטורניר. היה ברור שרפאל נדאל לא מוכן פיזית לתחרות, אחרי היעדרות ארוכה בגלל פציעה ונפילה למקום ה-275 בעולם. הוא קירטע לפריז רק מאחר שהנפש שלו לא הייתה מוכנה לוותר על הגראנד סלאם, ואז ההגרלה התבצעה, וכולם ראו את זה מגיע כאשר קיבל על הסיבוב הראשון את המדורג רביעי אלכסנדר זברב. זה היה כמו לראות מתאגרף אגדי בקרב האחרון, הרבה אחרי שהאורות כבר כבו. נדאל הוציא מעצמו יותר ממה שהגוף שלו מסוגל לספק כרגע, נאבק במשך מעט יותר משלוש שעות, אבל רגע לפני גיל 38 זה היה גדול עליו - 6:3, 7:6, 6:3.
אותה נפש לא מאפשרת לנדאל לסגור את הפרק הזה. רבים ציפו שינצל את הבמה המרכזית, אחרי משחק שלם בו המעריצים שלו שאגו בשמו, כדי להכריז רשמית על פרישה, או לכל הפחות שזה היה משחקו האחרון ברולאן גארוס. הוא לא עשה את זה. במקום זאת הוא הצהיר: "יש סיכוי גבוה לכך, אבל אני לא יכול לומר במאה אחוז שזו הייתה הפעם האחרונה שלי מולכם כאן".
השור ממאיורקה המשיך: "אם זו הייתה הפעם האחרונה, נהניתי ממנה. הקהל היה מדהים. קשה לתאר במילים את מה שאני מרגיש. זה מיוחד לקבל אהבה במקום שאני הכי אוהב. קשה לומר מה יהיה בעתיד. אני נהנה לשחק פה, לנסוע עם המשפחה, כיף לי ואני מרגיש מעט יותר טוב מבחינה פיזית מאשר לפני חודשיים. אולי בעוד חודשיים אגיד 'מספיק, אין לי מה לתת יותר', אבל זה לא משהו שאני מרגיש כעת".
המארגנים ידעו מראש על המחשבות הללו. התוכנית המקורית הייתה להרים לנדאל טקס פרידה חסר תקדים אחרי שיודח, אבל ביטלו אותו ברגע האחרון כדי לא לצאת מגוחכים בעתיד. במקום זאת, הקהל (שכלל את נובאק ג'וקוביץ', קרלוס אלקראס ואיגה שוויונטק) נעמד על רגליו כשנדאל ירד לחדר ההלבשה, משמר כבוד לפנים של רולאן גארוס, האיש שכבר לפני שלוש שנים זכה לפסל בדמותו מחוץ למתחם הטורניר. אולי כשיפרוש פשוט יסדרו לו שם פנטהאוז.
המטרה: זהב שלישי
מבחינת רולאן גארוס, כאמור, עדיין מוקדם לדעת, אבל נדאל מתכוון באופן ודאי לעשות הכל כדי לחזור למגרש הזה. טורניר הטניס של אולימפיאדת פריז ייערך על אותו החימר הקיץ, והספרדי הביע את רצונו העז להיות חלק מהתחרות. למרות שכמעט לא שיחק בשנה וחצי האחרונות בגלל הפציעות, והידרדר באופן קיצוני בדירוג, המעמד שלו עומד לזכותו. הוא מדבר זמן רב על הכוונה לשחק לצד אלקראס הצעיר באולימפיאדה (ואלקראס עצמו להוט לעשות זאת), וגם אם אינו עומד בקריטריון הספרדי והאולימפי לטורנירי היחידים והזוגות, ההערכה היא כי יקבל בסופו של דבר כרטיס חופשי מתוקף הצלחות העבר והרצון לאפשר לו עוד ניסיון אחד להוסיף מדליה לזהב הכפול שלו (יחידים ב-2008, זוגות ב-2016 לצד מארק לופס).
כפי שאמר אתמול, זה יותר תלוי בו מאשר בכל אחד אחר. למרות שקיים ניתוק ברור בין מה שהוא מסוגל לעשות כיום לבין מה שהוא מרגיש שהוא מסוגל לעשות, הוא לא יגיע לשום תחרות כדי לעשות מעצמו צחוק. התוצאות המאכזבות בעונת החימר, בברצלונה, מדריד, רומא ופריז, מאפשרות לו לדעת בדיוק איפה הוא עומד, ולעבוד בחודשיים הקרובים בצורה אחרת. לא סתם השתמש בציון הזמן הזה בנאום, חודשיים. הטורניר האולימפי יתחיל אז, ואולי שם תגיע הפרידה הסופית, כאשר יראה מעט לפניו, או במהלכו, שזה באמת נגמר.
כבר זמן רב שרפאל נדאל אינו חלק אמיתי מהטופ של הטניס. מאז הזכייה האחרונה שלו ברולאן גארוס, ביוני 2022, הוא קיים 30 משחקים רשמיים בלבד ולא זכה באף טורניר. העוצמות שבעבר נעזר בהן כדי לשלוט בענף כבר אינן ייחודיות – הוא מתמודד מול שרירנים אמיתיים – והוא גם לא מצליח לשחזר אותן. מול הילדים האלה צריך לרוץ הרבה, להחזיק מעמד בקרבות ארוכים, להשתמש בכל שריר בגוף שכבר מזמן מפורק וכואב. אבל הוא עשה מספיק כדי ליצור פאטה מורגנה ספורטיבית, ולגרום לכל מי שאי-פעם צפה בו, או אפילו רק שמע עליו, להאמין שהוא ינצח בכל משחק שרק ירצה. לאט-לאט האשליה הזו מתפוגגת, אבל היא לא תשנה דבר מהמורשת. גם אם בגיל 39, ועם ברכיים שהורכבו בטכניון, הוא יפנה שוב לקהל בדמעות ויגיד: "זו הפעם האחרונה? לא יודע".
עוד אתמול בפריז, יאניק סינר (2) ניצח את כריס יובנקס 3:6, 3:6, 4:6, לקראת מפגש בסיבוב השני עם עוד מומחה חימר בלתי נגמר – רישאר גאסקה בן ה-37. בטורניר הנשים מחכה משחק ענק בסיבוב השני, בין נאומי אוסקה למדורגת ראשונה שוויונטק, שהביסה את לאוליה ז'אנז'אן המקומית תוך שעה ודקה 1:6, 2:6.
