הוווו, היה מפרשן ביל וולטון את המוות של עצמו בגיל 71. מתברר שסרטן אוהב לגמור גם על ג'ינג'ים מנומשים עם פרצוף של יורם. או משהו מהסוג הזה. ביל וולטון היה שחקן כדורסל עצום, והוא התגבר על גמגום שממנו סבל עד גיל 28 כדי לפצוח בקריירה של פרשן שהביאה לו אפילו פרס אמי.
וולטון (2.11 מטר) נכנס לנעליים של קארים עבדול ג'באר ב-UCLA, והצליח לפחות כמוהו. שזה כמו להגיד שמישהו שם עליו את הגיטרה של ג'ימי פייג' וניגן את לד זפלין על האקורד. הוא שיחק חמש שנים בלי להפסיד משחק (תיכון וקולג'), זכה בשלוש אליפויות מכללות והפסיד בחצי הגמר בשנה האחרונה.
הוא ניצח את דוקטור ג'יי ופילדלפיה וזכה באליפות עם פורטלנד ובתואר ה-MVP של השנה ושל סדרת הגמר, הברכיים שלו גמרו עליו, אבל הוא הספיק לעוד סיבוב בבוסטון של בירד-מקהייל-פאריש, אולי הקבוצה עם הקו הקדמי הכי אינטליגנטי מעולם. וולטון זכה בעוד אליפות עם בוסטון ובתואר השחקן השישי של העונה וסיים את הקריירה.
אפשר לתאר את הקריירה של וולטון בכדורסל נטו. היו לו את כל עקרונות הכדורסל, הוא היה מוסר מעולה, ריבאונדר נהדר, קבוצתי, נעדר אגו. הוא היה רואה את המגרש 720 מעלות, ראה לאן שחקן אמור לנוע עוד לפני שהשחקן עצמו ידע שהוא צריך לנוע לשם. ארווידאס סאבוניס? ניקולה יוקיץ'? הם נכנסו לתוך בית שאת הדלת שלו פתח וולטון, הסנטר-הרכז הראשון.
הוא אחראי למשחק הקולג'ים הגדול בקריירה של אינדיבידואל: 21 מ-22 מהשדה בדרך ל-44 נקודות ו-13 ריבאונדים נגד ממפיס סטייט, וזה עוד לפני שהזכרנו שוולטון יצא מהמשחק שלוש דקות לפני סיומו בגלל פציעה. אה, כן, וזה היה בגמר ליגת המכללות. ג'ון וודן, המאמן האגדי של UCLA, ניגש לוולטון אחרי המשחק, חיבק אותו ואמר לו: "חשבתי שאתה שחקן טוב, בילי, אבל מה עם ההחטאה הזו".
אבל לתחום את וולטון רק בכדורסל יהיה כמו לכתוב שאלטון ג'ון יודע לשיר. כמו שקארים ומוחמד עלי היוו את הסמל למחאת השחורים, ביל וולטון היה הפנים של שנות ה-60 וה-70, של מחאת וייטנאם, של מעצרים (וודן שיחרר אותו מהם בערבות), של סמי הזיה, וודסטוק, של ילדי פרחים וגרייטפול דד.
כל גיבור זקוק לאנטי-גיבור שלו. וולטון וקארים היו אמורים להיות בירד ומג'יק עוד לפני שבירד ומג'יק היו ביסודי. זה לא הבשיל. וולטון היה פצוע מדי, אבל אולי זה גם לא היה יכול לקרות: הם היו שני הפכים, אבל ממוקדים למטרה אחת. עבור שניהם כדורסל היה רק דרך לחברה טובה, צודקת ושוויונית יותר.
זו המסורת שמשאיר וולטון אחריו. של כדורסל, אבל הרבה יותר מזה. המון יותר, כמו שהוא אומר עם חולצה פסיכדלית ופנים סמוקות.
גלבוע חזרה לליגת העל
גלבוע/גליל ניצחה את מכבי רחובות 84:90 לאחר הארכה ו-2:3 בסדרת חצי גמר הפלייאוף בלאומית וחזרה לליגת העל אחרי עונה אחת.
