מבצע ריגול בפיקוח יועצי רה”מ ובמעורבות השב"כ, אמ"ן ויחידת 8200 - כך תיארו ב"הגרדיאן" הבריטי את ההליכים שנקטו בישראל נגד אנשי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בעשור האחרון. לפי המקורות של העיתון, המודיעין שנאסף במבצע הופץ למשרדי המשפטים, החוץ ולמשרד לעניינים אסטרטגיים.
ב"גרדיאן", עיתון המזוהה עם השמאל בבריטניה ונחשב ביקורתי מאוד כלפי ישראל, כותבים כי התחקיר נשען על רעיונות עם לפחות 25 מקורות: קציני מודיעין ישראלים בעבר ובהווה, גורמי ממשל ישראלים, בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, דיפלומטים ועורכי דין "הבקיאים בתיק בהאג ובניסיונות של ישראל לערער אותו". התחקיר נעשה בשיתוף עם המגזין +972 ועם אתר "שיחה מקומית".
לפי העיתון, גורם מודיעיני ישראלי אמר לעורכי התחקיר כי ההליכים נגד ישראל בבית הדין הפלילי בהאג הובילו את "הממסד הצבאי והפוליטי כולו" לראות בפעולות מול בית הדין "מלחמה שחייבים להילחם. זה תואר במונחים צבאיים". ה"מלחמה" הזו, כך נטען, יצאה לדרך בינואר 2015, בעקבות הצטרפות הפלסטינים לבית הדין, שנתפסה בישראל כחצייה של קו אדום.
לפי התחקיר, שבועיים אחרי הצטרפות הפלסטינים פתחה התובעת בנסודה בבדיקה מקדמית של "המצב בפלסטין", וחודש לאחר מכן שני גברים שהצליחו להשיג את כתובתה התייצבו בביתה בהאג. מקורות אמרו ל"גרדיאן" שהם סירבו להזדהות, אבל אמרו שהם רוצים למסור לבנסודה ביד מכתב מטעמה של אישה גרמנייה שרוצה להודות לה. המעטפה כללה מאות דולרים במזומן ופתק עם מספר טלפון ישראלי. לפי העיתון הבריטי, מקורות הבקיאים בפרטי התחקור שנערך ב-ICC לאירוע אמרו כי אף שלא ניתן לקבוע את זהותם של הגברים ואת מניעיהם, המסקנה הייתה שישראל כנראה מאותתת לתובעת שהיא יודעת היכן היא גרה. בעקבות זאת דיווח ה-ICC על התקרית לרשויות בהולנד והודקה האבטחה סביב ביתה של בנסודה, כולל התקנת מצלמות אבטחה בתוך הבית.
הטענות למעורבותו של נתניהו
ב"גרדיאן" מדגישים כי לראש הממשלה, לראשי סוכנויות המודיעין של ישראל ולקצינים שאישרו את מבצע הריגול היה עניין אישי בתוצאותיו, בשל יכולתו של בית הדין הפלילי (ICC) – בניגוד לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) – לרדוף ולהעמיד לדין אנשים פרטיים, ולא לדון בענייניהן של מדינות בלבד.
שני קציני מודיעין שהיו מעורבים ביירוט המודיעין על בית הדין הפלילי אמרו ל"גרדיאן" שלשכת ראש הממשלה גילתה עניין מיוחד בעבודתם. אחד מהם אמר שלשכת נתניהו נהגה לשלוח הנחיות בנוגע למעקב אחרי אנשי בית הדין, ואחר תיאר את ראש הממשלה כמי שהיה "אובססיבי" לגבי חומרי מודיעין שיורטו וששופכים אור על פעילותו של בית הדין.
לפי "הגרדיאן", חמישה מקורות סיפרו שישראל ריגלה כדבר שבשגרה אחר שיחות שעשו בנסודה ואנשי הצוות שלה עם הפלסטינים. בעיתון מציינים כי העובדה שישראל מנעה מבנסודה גישה לעזה ולגדה אילצה את בית הדין לבצע את רוב איסוף החומר שלו דרך הטלפון, מה שהפך אותו חשוף יותר למעקב.
מקורות אמרו לעיתון כי צוותי חיל המודיעין והשב"כ עקבו אחרי עובדים של ארגונים פלסטיניים ושל הרשות הפלסטינית שעמדו בקשר עם בית הדין, ופרצו לחשבונות האימייל שלהם. לפי אחד המקורות, השב"כ אף התקין את תוכנת "פגסוס" על הטלפונים של עובדי ארגונים פלסטיניים ושל בכירים ברשות הפלסטינית.
בעיתון מביאים עדויות של "מקורות צבאיים ישראליים" שמעידים כי היו בצה"ל מי שהרגישו אי-נוחות לנוכח המעקב. "לא היה לזה קשר לחמאס או ליציבות בגדה", אמר אחד מהם, ואחר הוסיף: "השתמשנו במשאבים שלנו כדי לרגל אחרי פאטו בנסודה, זה לא משהו שלגיטימי שמודיעין צבאי יעשה".
ב"גרדיאן" אומרים כי המעקב אחר ה-ICC והפלסטינים שקידמו בו הליכים נגד ישראל סיפק לממשלה הישראלית יתרון חשוב לקראת דיונים שקיימה עם התובעת במסגרת ערוץ חשאי, שאותו פתחה ישראל מול בית הדין אף שעמדתה הרשמית של ירושלים הייתה כי היא אינה מכירה בו.
לפי התחקיר, מקורות אמרו לעיתון כי מכיוון שה-ICC פועל על פי עיקרון המשלימות, המונע מהתביעה לחקור ולהעמיד לדין אישים הנתונים לחקירה אמינה או להליכים פליליים אמינים בארצם שלהם, אנשי המודיעין שריגלו אחר בית הדין התבקשו לגלות אילו אירועים ספציפיים עשויים להיות חלק מתביעה עתידית נגד ישראל בהאג, וכך לאפשר לגופי החקירה הישראליים "לפתוח חקירות באופן רטרואקטיבי" במקרים מסוימים.
בתחקיר "הגרדיאן" נטען כי ישראל לא הסתפקה בריגול אחר בנסודה, אלא המשיכה במעקב גם אחרי המחליף שלה קארים חאן. מקור מודיעיני אמר כי בצל המלחמה, טיפס נושא בית הדין לצמרת סולם העדיפויות של המודיעין הישראלי, וכי המודיעין יירט אימיילים, מסמכים והודעות טקסט של חאן ושל בכירים אחרים בלשכתו. באמצעות יירוטים אלה, נכתב, הבינה ישראל שחאן שוקל להיכנס לעזה דרך מצרים ורוצה עזרה דחופה לעשות זאת בלי רשות מישראל.
הערכה מודיעינית אחרת שהועברה בקהילת המודיעין הישראלית נשענה על ציתות לשיחה בין פוליטיקאים פלסטינים. אחד מהם אמר שחאן אותת שעשוי לבקש בעתיד הקרוב מאוד הוצאה של צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, ושבה בעת חאן הזהיר שהוא נתון ל"לחץ עצום" מצד ארה"ב. על רקע זה, כותבים ב"גרדיאן", יצא נתניהו בכמה הצהרות פומביות שבהן הזהיר כי ייתכן שהוצאת צווי המעצר מתקרבת ואמר שמנהיגי העולם החופשי חייבים להתנגד לכך.
התגובות וההשלכות
לשכת רה”מ מסרה לעיתון: "השאלות שהופנו אלינו גדושות בטענות שקריות ולא מבוססות שנועדו לפגוע בישראל". דובר צה"ל: "צה"ל לא ביצע ולא מבצע פעולות מעקב או מבצעי מודיעין אחרים נגד ביה”ד הפלילי הבינלאומי".
על פי ה"גרדיאן", דובר מטעם בית הדין בהאג שהתבקש להגיב על הפרסום אמר כי בית הדין "מודע למאמצי איסוף מודיעין פרואקטיביים שננקטים על ידי כמה סוכנויות מודיעין שעוינות אותו", וכי אנשי ה-ICC נוקטים כל העת צעדי נגד כדי לבלום פעילות שכזו. לדברי בית הדין, אף אחת מ"ההתקפות האחרונות" שביצעו נגדו סוכנויות מודיעין לא הצליחה לחדור לליבת חומר הראיות שלו.
בכיר ישראלי אמר אמש ל"ידיעות אחרונות" שהפרסום של "הגרדיאן" הוא "פייק מוחלט". מנגד, גורמים יודעי דבר אמרו כי "מדובר במכה קשה, התחקיר מציג את ישראל כמדינה בריונית שחושבת שהיא מעל החוק".
לתחקיר שתי השלכות עיקריות על ישראל: הוא מסבך אותה מול הקהילה הבינ"ל ומציג אותה כמדינה מנודה שפועלת בשיטות אפלות של דיקטטורות, והוא פוגע בניסיון למנוע את הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. סביר להניח שהתובע חאן לא יגלה כל נדיבות כלפי מדינת ישראל אם הוא חושב שזו צותתה לו ואיימה על קודמתו.
לתחקיר אין לכאורה השפעה ישירה על ההליך סביב המלחמה הנוכחית בישראל, מאחר והעבירות נעשו הרבה קודם. אבל הוא משרה אווירה קשה מאוד, מסבך אותנו מול מעט התומכים שעוד נותרו לנו בעולם שיתקשו להמשיך בתמיכתם כאשר מייחסים לישראל פעולות כאלה.
