רק כמה ימים לפני 7 באוקטובר החליט רס"ן י', מ"פ ביחידת מגלן ותושב קיבוץ זיקים, להעניש חמישה פקודים שלו שנסעו בסוואנה בלי חגורות בטיחות, והשאיר אותם שבת ביחידה שנמצאת סמוך לקיבוץ. בדיעבד, העונש הזה הציל את חייהם של רבים. הלוחמים המרותקים הוקפצו ללחימה שהתנהלה ליד הגדר של זיקים, הגיעו תוך דקות למקום וחיסלו את המחבלים.
זמן קצר לפני כן פלשו חוליות מחבלי חמאס לשטח ישראל דרך הים בחוף זיקים, ורצחו עשרות אזרחים וחיילים בחוף ובבסיסים הסמוכים. הם הגיעו לקיבוץ זיקים כשהם נוהגים ברכב גנוב מסוג סוואנה, ושם נתקלו באש שפתח לעברם חבר כיתת הכוננות קובי פודה. למרות שעדיין לא הבינו את תמונת הקרב המלאה, שאר חברי כיתת הכוננות כבר היו דרוכים בעמדות ירי, וניהלו חילופי אש עם המחבלים כשרק גדר הקיבוץ מפרידה ביניהם. בשלב מסוים המחבלים זרקו רימון על חברי כיתת הכוננות ופצעו קל שניים מהם, דני בורדה וחיים ינוסוב.
רס"ן י', שהיה בחופשה בביתו בקיבוץ, הקפיץ את עצמו והצטרף לקרב הגבורה של כיתת הכוננות. רק ערב קודם לכן הוא בילה במועדון של הקיבוץ עם כל החברים באירוע "בירה ונשירה". "היה מאוד שמח", הוא משחזר. "חזרתי הביתה עם בת הזוג שלי לפנות בוקר. קמנו בשש וחצי ולא ממש הבנו מה קורה, אבל מהר מאוד התברר שזה אירוע חריג. יצרתי קשר עם היחידה לוודא שכולם זמינים, כי היה לי ברור שהולכת להיות הקפצה. באיזשהו שלב, כשהרקטות לא מפסיקות, קיבלתי מאמא שלי, שהיא חברה בצוות החירום של הקיבוץ, הודעה שיש דיווח על ניסיון חדירה מהים.
"אמרתי לאחד הקצינים לתפוס את מקומי ולהקפיץ את כל היחידה, כי אני חובר לכיתת הכוננות בקיבוץ שלי, ושאצטרף אליהם אחר כך. יצאתי עם הנשק האישי שלי והתקדמתי עם חברי כיתת הכוננות לכיוון הש"ג האחורי של הקיבוץ. זיהיתי את הסוואנה של המחבלים אחרי שקובי פודה ירה עליהם ושלחתי תמונה לרס"ן חן בוכריס ז"ל, סגן מפקד היחידה, שנהרג מאוחר יותר בנחל עוז. הוא שאל אם צריך לבוא לזיקים ואמרתי שנראה לי שאנחנו בשליטה.
"בסביבות 7:20 זיהינו חוליה שרצה ממסתור ליד עץ שקמה גדול עד אחת העמדות, לכיוון הסוואנה. לא ידענו אם אלה כוחותינו או מחבלים. תפסתי מחסה מאחורי רכב ביטחון ממוגן והתחלנו לנהל חילופי אש שנמשכו כ-45 דקות. באיזשהו שלב הרגשתי שהמחבלים מאבדים את המומנטום שלהם כי כיתת הכוננות בלמה אותם. אבל אז הם הקימו מארב על הכביש שמוביל לחוף הים ולבסיסים, וירו על כל מי שנסע עליו. הבנתי שחייבים להסתער עליהם ולגמור את הסיפור, כי אם לא הם ימשיכו להרוג את הנוסעים.
"לקחתי את הרכב הפרטי שלי ואספתי את יתיר שמיר, גם הוא מכיתת הכוננות של הקיבוץ. הקפצתי את הלוחמים שהיו מרותקים בבסיס, והם הגיעו מיד יחד עם עוד שלושה לוחמים בסוואנה של היחידה. פגשתי אותם בשער הקדמי של זיקים, סיפרתי להם מה קרה עד עכשיו ושיש מחבלים על הכביש שמוביל לים. הגענו לצומת ופרקנו מהרכב. "התחלנו בתנועה נסתרת, כלומר איגפנו אותם והתקרבנו אליהם דרך הדיונות, כשכיתת הכוננות נותנת מכת אש כדי להסיח את דעתם. תוך כדי שהסתערנו המחבלים זרקו עלינו רימון, שלמרבה המזל לא התפוצץ. פתחנו עליהם באש אדירה והרגנו את כל החוליה. בכלל לא הייתה שאלה אם להסתער או לא. לזה התאמנו כל הזמן. חברי כיתת הכוננות של זיקים, שאותם אני מכיר מילדות, נלחמו בחירוף נפש וגילו אומץ אדיר".
***
אבל מבחינתו של רס"ן י', האירוע עוד לא נגמר. ככל שחלפו הדקות הגיעו עוד ועוד דיווחים על הטבח בבסיסים הסמוכים לקיבוץ. י' וחברים ליחידה המשיכו לסרוק את הבסיסים, אחד מהם של פיקוד העורף, שם נתקלו בגופות של חיילים שהמחבלים הרגו זמן קצר קודם לכן. אחרי שפגשו כוחות צבא נוספים הם נתקלו ליד אחד הבסיסים, סמוך לאגם שקמה, במחבל נוסף. בחילופי האש מולו נהרג רס"ן אריה צירינג, מ"פ תקיפה ביחידת עוקץ. המחבל חוסל אחרי זמן קצר. בהמשך היום יצא י' עם חבריו ליחידה להצטרף ללחימה בקיבוץ כפר עזה.
צוות עמר, שהתגייס בנובמבר 2021, הוא הצוות ה"סורר" שהיה מרותק לבסיס באותה שבת. כמה ימים אחרי הקרבות שניהלו באזור זיקים, הצוות הוקפץ לעזה, ומאז לחמו חבריו כמעט בכל מקום ברצועה, אבל את הריתוק ההוא הם לא שוכחים. "קיבלנו את העונש כמו גברים, בלי כעס", הם אומרים. "פישלנו ולקחנו אחריות".
"כמו כולם, כשהכל התחיל בכלל לא הבנו את הסיטואציה", מספר סמ"ר ר, חבר בצוות. "אחרי שרס"ן י' צילצל אלינו עלינו על ציוד ותוך שניות יצאנו לכיוון. גם סגן מפקד היחידה הקפיץ אותנו, לכיוון נחל עוז, אבל בסוף החלטנו לנסוע לזיקים וצוותים אחרים הוקפצו. ככל שחלפו הדקות הבנו שמשהו גדול קורה. פשוט דהרנו לשם עם הסוואנה, עברנו באדום, לא ראינו בעיניים".
"פגשנו את רס"ן י' ועוד חבר מכיתת הכוננות של זיקים, ויצאנו לכיוון המחבלים", משחזר אחד הלוחמים בצוות. "הבנו שחייבים לנטרל אותם בדחיפות, לפני שהם פולשים לקיבוץ. רס"ן י' הצביע על עץ שקמה גדול ואמר לנו שהמחבלים שם. הסתערנו עליהם תוך כדי שהם זורקים עלינו רימון, נתנו אש עוצמתית וחיסלנו אותם. הם היו חמושים בכמויות אדירות של אמל"ח. רימונים, טילי אר-פי-ג'י, אפילו רחפן. היו להם סנפירים ברכב כי הם הגיעו מהים. לפי כמות האמל"ח היה ברור שהם תיכננו לחדור לקיבוץ, לרצוח ולזרוע הרס". •
"המחבלים היו חמושים בכמויות אדירות של אמל"ח. רימונים, טילי אר-פי-ג'י, אפילו רחפן. לפי הכמות היה ברור שהם תיכננו לחדור לקיבוץ, לרצוח ולזרוע הרס"
