המחבלים עורכים תפילת הודיה לאלוהים סמוך לקורבנות, קריאות "תכביר" ("אללה אכבר") נשמעות ללא הרף, והמחבלים מכנים את החיילות "סבאיא" - שלל נשי - אין כמעט רגע בסרטון הזוועות שמתעד את רצח וחטיפת התצפיתניות ממוצב נחל עוז שלא טבול במאפיינים דתיים.
הדה-הומניזציה של ישראלים ב-7 באוקטובר נטועה ברובה ברעיונות האיסלאם הקיצוני שמתייחס לכל אויב כמעט כיעד להכחדה ולא מזהה אנושיות בישראלים. רצח, עינויים, הרעבה, סחר בחטופים או בגופות רווחו בעזה ביום הטבח ולאחריו, ולוו ב"פיצול אישיות קולקטיבי": מצד אחד, המעשים זוכים לגיבוי הלכתי ומחלחלים לחלקים רחבים בחברה, ומצד שני - מתוך דאגה לדימוי שלהם בעולם, מוכחשים נמרצות כשהדברים מדווחים בפומבי. הסתירה בין עצם הצילום והעלאת הסרטונים לטלגרם כפי שעשו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר לבין התנערות מהם ברגע שהם מתפרסמים - היא משהו שקשה להבנה למוח הישראלי בפרט והמערבי בכלל. ואמנם, בעקבות סרטון התצפיתניות טען הארגון כי הן נפגעו באורח קל והיחס אליהן - הן במהלך החטיפה והן בשבי - היה מכובד, "הרבה יותר טוב מהעינויים שמהם סובלים האסירים הפלסטינים". וזאת, הוסיפו, למרות שהתצפיתניות מילאו תפקיד מרכזי בהתמודדות ישראל עם צעדות השיבה ליד הגדר מאז 2018, ובהן נהרגו מאות פלסטינים.
כמו בכל הלכה דתית, גם בשריעה האיסלאמית, יש מגוון פרשנויות רחב, שחלקן סותרות אלה את אלה. כך, בספרי הלכה של חמאס נכתב מצד אחד כי "יש להתייחס לשבויי מלחמה בכבוד, לא להרעיבם, ולדאוג שלא יסבלו מחום או מקור", ומצד שני, מותר לענות אותם כדי לחלץ מידע, לפגוע בהם כתגובה על פגיעה במוסלמים, ואפילו לרצוח שבויים פצועים שמהווים נטל.
ההונאה בשיאה כשזה נוגע לנשים. בספרי ההלכה של חמאס מודגש שחטיפת חיילת דומה לחטיפת חייל, אבל על אנשי הארגון להיות זהירים מפני ניסיון פיתוי והימלטות מצד הנשים הישראליות. לנשים מקום מרכזי ב"קוד המלחמה" של חמאס. המונח "סבאיא" רווח בארגונים איסלאמיים, ומבוסס, בין היתר, על הנביא מוחמד, שלקח לעצמו כשלל אישה יהודייה בשם צפיה, לא לפני שהכריח אותה לחזות בעינוי בעלה ובהוצאתו להורג.
"אם כך, מה יקרה לסבאיות?" שואל איסלאמיסט קיצוני את מפקדו בספר "על מה חולמים הזאבים" שכתב מוחמד מולסהול, בשמו הספרותי יסמינה חדרה, המתאר את מלחמת האזרחים באלג'יריה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. המפקד נאפא, גיבור הספר, עונה בלקוניות "תחתוך להן את הגרון". גורל דומה ממתין לאלפי נשים יזידיות בצפון עיראק שנחטפו בידי דאעש לפני כעשור ונמכרו כשפחות בשווקי עבדים, ולמאות נערות ניגריות צעירות שנחטפו מבית ספרן בידי ארגון בוקו חראם ב-2014 ולכ-160 נשים וילדים שחטף הארגון מהכפר קוצ'י רק ביום שישי האחרון.
"דעו שהוא מחלה"
גם היחס לגופות הישראלים מבטא את אותו פיצול אישיות קולקטיבי. לכאורה, אוסרת השריעה על הצגת גופות אויבים בפומבי, מחשש שהדבר יעורר רגשי נקם כלפי המוסלמים. עם זאת, יש פסיקות המתירות את הדבר, כתגובה לפגיעה במוסלמים. וכך הפך יום הטבח ל"מבצע גניבת גופות" על ידי המוני פלסטינים שפשטו על העוטף. גופות הושחתו, הועמסו על רכבים וקטנועים, ובוזו בפומבי על ידי ההמון. פתק שנמצא על גופת מחבל חמאס ב-7 באוקטובר משקף את ההיתר לפראיות: "דעו שהאויב הוא מחלה ללא מרפא, הדבר היחיד שנשאר הוא עריפת ראשים ועקירת לבבות וכבדים".
את הפיכת השיח ההלכתי לנורמה אפשר לראות בחקירת כמאל ראדי בן ה-47 מחאן-יונס ובנו עבדאללה בן ה-18, ובה תיארו איך רצחו אזרחים ישראלים בניר עוז, כולל צעירה שאנסו קודם לכן יחד עם שני קרובי משפחה. "סיימנו, חזרנו הביתה והמשכנו להתנהל כרגיל", מעיד האב באדישות מצמררת, והבן מוסיף: "תחילה הצטלמנו עם גופת נער שמצאנו בקיבוץ... בסך הכל רצחתי שניים ואנסתי שתיים". הדבר מצטרף לעדויות ניצולים שמדווחים על פוגעים אזרחים, שגם העבירו או מכרו חטופים לחמאס.
כשהדברים נחשפים בפומבי משתנה הנרטיב של חמאס באחת. כך, בפרסום באינטרנט של הארגון מינואר תחת הכותרת "הנרטיב שלנו", נאמר: "חמאס ממוקד ביעדים צבאיים, במיוחד לחימה בחיילים או שבייתם לצורך שחרור אסירים... פגיעה באזרחים, בפרט ילדים, נשים ומבוגרים מנוגדת לערכי אנשי אל-קסאם... אם קרו דברים כאלה הרי שמדובר בירי שבוצע על ידי כוחות צה"ל או בלחימה נגד 'מתנחלים' חמושים שפעלו יחד עם כוחות הצבא".
מתפללים בנחת
השיח הערבי בכלל והפלסטיני בפרט בעקבות סרטון התצפיתניות נע בין התעלמות לצידוד בטענת חמאס ולפיה התיעוד "מבושל". בין לבין נשמעים גינויים בודדים. כך למשל המגיש יוסף שריף מ"סקיי ניוז" בערבית תהה, "איך סרטון שמשקף מאפיינים של דאעש מתיישב עם הדימוי העצמי של חמאס כתנועת התנגדות ושחרור לגיטימית בעלת צביון דתי?" ודחה את דף המסרים שדיקלם העיתונאי העזתי איבראהים מדהון ולפיו הסרטון מבושל. הרשת געשה בעקבות הראיון ורבים כתבו ששריף - ירדני ממוצא פלסטיני (!) - הוא "סוכן של ישראל". גם המגישה רשא נביל מ"אל-ערביה" דחתה בזלזול את דבריו של חוסאם בדראן, מבכירי חמאס חו"ל, ולפיהם לא ננקטה אלימות פיזית ומילולית כלפי החטופות הישראליות. בהקשר זה נשמעו גם דבריו של העיתונאי הסעודי עבד אל-עזיז ח'מיס ב-X: "איך אתם מעיזים להתפלל בנחת כשמאחוריכם צעירות חטופות... אתם נושאים תפילת הודיה על כך שחטפתם בנות, או אולי על מות 40 אלף איש ופציעת 100 אלף אחרים".
אבל דוגמאות אלה הן היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. בפועל, חלק גדול מאנשי הדת בעולם האיסלאם, במיוחד בארצות ערב, תומך בחמאס ומעניק הכשר לפגיעה באזרחים ישראלים. כך למשל בלט פסק הלכה שפירסם המוסד האקדמי שיושב בקהיר "אל-אזהר", החשוב בגופי ההלכה בעולם הסוני, זמן קצר לאחר 7 באוקטובר, ובו אושררה פסיקה ישנה: "כלל המתנחלים בפלסטין לא מוגדרים אזרחים, שכן כולם חיילים בעבר או בעתיד... הם כובשי האדמה, גוזלי קרקעות, סוטים מדרך הישר של הנביאים ופוגעים בקדושת ירושלים". אל-אזהר טען שמחק את פסק ההלכה - כנראה בגלל לחץ של הממשל המצרי - אבל הוא עדיין באתר המוסד. יש אמנם פוסקי הלכה שטוענים באומץ כי ב-7 באוקטובר בוצעו פשעי מלחמה שמנוגדים לערכי האיסלאם, אבל הם מצויים בשולי השיח: רובם פועלים במערב, ומשקלם הציבורי קטן.
כל זה ממחיש כי היעד של עקירת הרעיונות הקיצוניים מהתודעה הקולקטיבית - יעד סיזיפי שיארך זמן רב ומצריך חשבון נפש בקרב הפלסטינים - רחוק מאוד עדיין. ¿
"איך סרטון עם מאפיינים של דאעש מתיישב עם הדימוי העצמי של חמאס כתנועת שחרור לגיטימית", תהה יוסף שריף מ"סקיי ניוז" והתווכח עם הטענה לעריכה מגמתית. הרשת געשה והוא כונה "סוכן של ישראל"
