תושבי היישוב בת חפר שבשרון התעוררו אתמול בשעות הבוקר המוקדמות לקולות ירי שבוצע מצידו המזרחי של קו התפר, סמוך לטול-כרם. בסרטון שפירסם חמאס נראים המחבלים, עם סרט ארגון הטרור על ראשם, יוצאים מרכבם עם נשקים, מתקרבים לגדר ופותחים באש. שעות ספורות לאחר מכן, נורו צרורות גם לעבר היישוב גן נר בגלבוע, שוב מאזור קו התפר, סמוך לכפר ג'למה. אחר הצהריים כבר תועדו מסוקים באוויר. כוחות צה"ל סרקו אחר החשודים בירי לעבר היישובים.
בת חפר הוא היישוב הגדול ביותר בעמק חפר שצמוד לקו התפר. מזרחית אליו נמצאים היישובים הפלסטיניים טול-כרם ושוויכה. צפונית אליו נמצא קיבוץ בחן, ומערבית אליו קיבוץ יד חנה, שניהם צמודים לקו התפר. דרומה יותר נמצאים יישובי המועצות האזוריות לב השרון ודרום השרון, שגם בהם יישובים הצמודים לקו התפר. גם בהם חיים התושבים בפחד וחשש מפני פלישה וירי לעבר התושבים. גם רחוק יותר, כמו במועצה האזורית קדימה-צורן והעיר כפר-יונה הנמצאים מספר ק"מ מערבית לקו התפר, חוששים. בבת חפר כבר יש עלייה במספר הבתים העומדים למכירה.
4 צפייה בגלריה
(מצלמים ומפרסמים כדי ליצור בהלה. מחבל עם סרט של חמאס לראשו יורה על היישוב בת חפר, אתמול)
מורן אלון, דובר היישוב, מתגורר בבת חפר כבר 26 שנה. בעבר היה חלק מכיתת הכוננות. "היה פה רגוע ושלו עד 7 באוקטובר, אבל מאז היישוב נמצא בתוך אזור לחימה", הוא מסביר, "צה"ל עושה פה עבודת קודש ונכנס לתוך טול-כרם כמעט כל שבוע, יש פה פיצוצים וירי אינסופי, ובגלל המרחק הקצר זה נשמע כאילו זה אצלך בחצר. המרחק בין הבית הראשון בבת חפר לבית הראשון בשוויכה, שהוא מין פרבר של טול-כרם, הוא 300 מטר. בינינו לבינם יש שדות חקלאיים ולא מעט פלסטינים נמצאים בשטח הזה ביומיום. השבוע היה לכיוון היישוב ירי מסיבי בדיוק כשהילדים יצאו לבתי הספר ולגנים. לא הייתה שום תגובה של צה"ל. הגזרה ענקית, כך שלסיורים לוקח זמן להגיע".
לדבריו, "המחבלים מעלים תוך שעה סרטונים לטיקטוק ולאינסטגרם. הם מצלמים את עצמם יורים ליישוב, וזה מוסיף לפאניקה. זאת מלחמת תודעה שמתרחשת במקביל למלחמה בשטח. יש פה ילדים שחווים חרדות ועוד תופעות שנלוות לה. הם חיים בסביבה לא טבעית, שבכל רגע אתה עלול לשמוע קולות ירי וכלי טיס שטסים מעלינו יומם וליל. החרדה הזאת היא לא רק שלנו, היא צריכה להיות של כל אזרח בישראל. זה עמק חפר, המותניים הצרות של ישראל. מהחומה עד קו המים בנתניה זה בערך רבע שעה נסיעה. יש פה דילול של כוחות, זה לא סוד. הייתה לנו תחושה שאנחנו בידיים טובות אבל ככל שמקצצים ולוקחים מפה את המילואימניקים היא הולכת ונעלמת. האסימון חייב ליפול. אנחנו לא רוצים לבוא אחר כך ולהגיד שהכתובת הייתה על הקיר".
מלחמת התודעה
אתי איצקוביץ עברה להתגורר בבת חפר לפני שנתיים וחצי. "אנחנו לא מוכנים לנרמל חדירות ליישובים, אנחנו רוצים פתרונות אמיתיים", היא זועקת, "רצועת ביטחון, חיץ. לא יכול להיות שאחרי 7 באוקטובר יש פה חדירות של מחבלים. איך יכול להיות ש-30 אנשים מטפסים על הגדר? אומרים לנו שזה שב"חים, אבל אנחנו לא יודעים, אולי הם בודקים את הגדר ואותנו. יש מישהו אחד במדינת ישראל שמסכים שהגדר שלנו במרכז בארץ תהיה פרוצה? זאת בעיה של כולם. אנחנו עוטף תל-אביב, אנחנו מרכז הארץ, אי-אפשר להרשות שזה יקרה פה. אנחנו רוצים פה את הצבא, את התקציבים שמגיעים לנו. אנחנו חזקים, יש פה כיתת כוננות מופלאה ויש לנו רבש"ץ נהדר, אבל אנחנו רוצים את מה שמגיע לנו - לישון בשקט ובביטחון".
שימי רז מתגורר בבת חפר כבר 30 שנה. לדבריו, "רצועת הביטחון מתקרבת אלינו לבתים. ביום שהשכנים יחליטו שהם רוצים להיות קצת יותר אלימים - זה מרחק נגיעה. אין לנו שום אמצעים כדי להגן על עצמנו. צריך לייצר שכבת ביטחון כמו שצריך, גדרות חשמליים, התרעה, מצלמות, חדר מצב. אנחנו יישוב גבול בלי שום פיקוח והתרעה. הילדים מפחדים ואין לנו דרך להרגיע אותם יותר, הם רוצים לעזוב. זה הכי עצוב".
עידית ממן מתגוררת עם משפחה ביישוב שמונה שנים. "מאז 7 באוקטובר הכל התהפך", היא אומרת, "הגזרה התחממה. הם מנהלים לוחמה פסיכולוגית בטיקטוק, מגיעים קרוב לחומה ומתחילים לירות. זה לא מקובל שדבר כזה יקרה ביישוב יהודי במדינת ישראל. יש חשש שיקרה פה מה שקרה בעוטף, רק השבוע היה ניסיון חדירה של שב"חים שפשוט לקחו סולם וטיפסו. היום זה שב"חים ומחר זה מחבלים. הם מנסים אותנו, בודקים את היכולות שלנו. הצבא עובד פה מאוד חזק, אבל אנחנו צריכים משהו מעבר. אנחנו צריכים שינוי מתווה, פתרון כולל ולא נקודתי כמו המבצעים שעושים פה כל הזמן".
גם בגן נר התחושות דומות. טל כהן, חבר בכיתת הכוננות של היישוב: "הם יורים עלינו מהחממות הפלסטיניות הסמוכות. יורים ביום ובורחים. המרחק הוא 400 מטר בלבד, והם יורים עלינו עם רובי אם-16 בלי שום מאמץ, לא סופרים אותנו ממטר". בתו, מעיין (18), מוסיפה: "התחושה היא של תסכול, כעס ועצב. עברנו למקום הכי יפה וירוק, ומצאנו את עצמנו תחת ירי בלתי פוסק".
אנדריי לוט מתגורר ביישוב עם בת זוגו. בשבת האחרונה התבצע ירי לעבר גן נר, וקליע פגע בחצר ביתו. "יש לנו במחסן מייבש כביסה, והקליע פגע בו", הוא מספר, "תראה באיזה גובה הוא פגע, אם חברתי הייתה כאן היא הייתה עלולה להיפגע".
דני עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע, זועם על ההחלטה לשחרר מאות אנשי מילואים שאיבטחו את היישובים מאז 7 באוקטובר. לדבריו, "תדירות וקצב הירי לעברנו מצביעים על הכוונות של המחבלים. הם בודקים אותנו ואת התגובות שלנו. רק בנס האירועים האלה הסתיימו ללא נפגעים".
המטרה: להבעיר את יו"ש
מעבר לגדר נמצאים עשרות רבות של מחבלים, שמתרכזים בעיקר במחנות הפליטים טול-כרם ונור א-שמס. הם משייכים עצמם למחנה, אך כמובן שארגוני הטרור לוקחים עליהם באחריות בכל הזדמנות. תמורת ירי לעבר היישובים עם סממנים של חמאס, כמו סרט על המצח ודגל, וצילום האירוע - יכולים היורים לקבל אלפי שקלים מארגון הטרור. הסרטון עצמו הוא חלק מהותי מבחינתם, שכן הוא מייצר בהלה ומבהיר כי מדובר בפעולה של חמאס.
מאז תחילת המלחמה פיקוד המרכז משקיע מאמצים רבים בפירוק גדודי הטרור שנבנו במחנות הפליטים, במימון ובאכוונת ארגוני טרור מבחוץ. חטמ"ר מנשה מבצע פעולות רחבות הכוללות סיכולים מהאוויר ומבצעים מתמשכים בלב מחנות הפליטים. אך העובדה שהמחבלים יורים יום אחרי יום מבהירה כי ההרתעה נפגעה, ויש חשש שהצעד הבא שלהם יהיה יותר קרוב ויותר מדויק.
מאז 7 באוקטובר איראן וחמאס מנסים בכל דרך להבעיר את יהודה ושומרון. הם מצליחים להוציא פיגועים, אך מטרתם העיקרית היא לייצר כאוס ולהוציא את האנשים לרחובות כדי להתעמת עם כוחות צה"ל, ולייצר הפרות סדר המוניות שבסופו של דבר יובילו לאינתיפאדה. לפי גורמי מודיעין, בהבערת הגדה מושקעים מאמצים רבים וכסף רב. צה"ל אמנם שינה את כל תפיסת הפעולה שלו ביהודה ושומרון מאז תחילת המלחמה, אך נראה שעדיין יצטרך לייצר פתרונות לפיגועי הירי המאיימים על יישובי עמק חפר והגלבוע.
מורן אלון, בת חפר: "המחבלים מצלמים את עצמם יורים ליישוב ומעלים לרשתות, וזה מוסיף לפאניקה. יש פה ילדים שחווים חרדות. החרדה הזאת צריכה להיות של כל אזרח בישראל. זה עמק חפר, המותניים הצרות של ישראל. אנחנו לא רוצים להגיד אחר כך שהכתובת הייתה על הקיר"
