התחקיר של רביב דרוקר על מירי רגב גורם לגלי הדף. לא שמישהו חשב ברצינות שחלוקת התקציבים בשאר משרדי הממשלה מתבצעת לפי קריטריונים הוגנים. ועדיין, מה שנחשף מעורר בחילה. לכאורה, נדמה שרגב חצתה את הקו שאמור להפריד בין שיקול פוליטי לגיטימי לבין שחיתות פלילית.
1 צפייה בגלריה
(מירי רגב. שיטת "הוועדה המסדרת" של פעם עדיפה על ועדה מסדרת של מירון, זרקא ובן יהודה | צילום: אפי שריר)
למה זה קורה? הפריימריז. זו השיטה שדירדרה את הפוליטיקה הישראלית לשפל. לא עוד אידיאולוגיה, לא עוד עשייה מוכחת, לא עוד כישרון. אין צורך. זו השיטה שהפכה טיפוסים נאלחים ל"יהלומים", כפי שמכונים קבלני הקולות במטבח של רגב. כך הפכו טיפוסים כמו משה מירון ("שמאלנים בוגדים"), רמי בן יהודה ואיציק זרקא לגיבורי צמרת הליכוד.
פריימריז היו יכולים להיות ביטוי לדמוקרטיה. אבל לא פריימריז של קבלני קולות. רוצים פריימריז? בבקשה. אבל רק כאלה שבהם, ביום הבחירות, מי שמצביע למפלגה מסוימת מצביע גם לרשימת המומלצים שלו לכנסת. או אז, הכוח הוא של המצביעים. לא של קבלנים. ואם ישראל עדיין לא מוכנה לשיטה שבה הבחירה היא על ידי כל המצביעים, אז למרות כל חסרונותיה - שיטת הוועדה המסדרת של ותיקי התנועה עדיפה על ועדה מסדרת של מירון, זרקא ובן יהודה.
למה רק צוקרברג
"כשהוזמנתי לכאן", אמרה הדוברת, "הותקפתי כאנטישמית, על ידי כוח וכסף, כי הם רוצים כוח וכסף". היא גם שיבחה את הסטודנטים שהזדהו עם חמאס. וזה מרתק. משום שבעיתוי מעניין, היא קיבלה גיבוי מהצד השני של כדור הארץ. "סטודנטים יקרים בארה"ב, אתם בצד הנכון של ההיסטוריה", כתב התומך הנלהב שלה, וגם שיבח את הפרופסורים הנפלאים שלהם, מול ברוטליות המשטר האמריקאי. יש לו גם גרסה משלו ל"כוח וכסף": "האליטה הציונית העולמית,שבבעלותה רוב תאגידי התקשורת בארה"ב ובאירופה או שהיא משפיעה עליהם במימון ושוחד, מכנה את תנועת ההתנגדות האמיצה 'טרור'".
העניין הוא שהדוברת היא מריה רסה, כלת פרס נובל, עיתונאית פיליפינית, שנשאה בשבוע שעבר את הנאום המרכזי בטקס חלוקת התארים בהרווארד. והכותב הוא עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן. רסה והסטודנטים והפרופסורים לא נמצאים בצד הנכון של ההיסטוריה. הם בצד של ח'אמנאי, שליט אחד המשטרים החשוכים בעולם.
הירשי זרחי, רב חב"ד בהרווארד, שהיה על הבמה כשרסה נשאה את הדברים, ביקש הבהרות. היא סירבה. הוא עזב במחאה. "כל הנאום שלה", אמר לי השבוע זרחי, "היה עם רמזים אנטישמיים". כשדיברה על הסכנות מאלה ששולטים על העולם, הוא אמר, היא הזכירה רק את מארק צוקרברג. למה רק את היהודי?
כמו כל השקרים של התעמולה האנטישמית, גם האמירה של רסה הייתה מופרכת. משום שהיהודים הפכו לאסקופה נדרסת באקדמיה, כולל בהרווארד. כל הדוברים בטקס שם, כמו כנראה בכל טקסי הסיום בקמפוסים, היו מזוהים עם הפגנות התמיכה בחמאס. אין ספק שזה מעיד על כוח יהודי אדיר. עובדתית, ספק אם התרומות של יהודים, להרווארד ולקמפוסים אחרים, מגיעות לאלפית מהתרומות של קטאר לאקדמיה. אבל אצל רסה, כמו אצל ח'אמנאי, כמו אצל כל האנטישמים, כוח וכסף מזוהים עם יהודים.
בחודשים האחרונים הצגנו כאן סקרים, לעיתים סותרים, על תמיכת צעירים וסטודנטים בארה"ב במגמות האנטישמיות. נניח שמדובר במיעוט. דא עקא, שההיסטוריה מוכיחה שאין צורך ברוב כדי להצית תהליכים מסוכנים. כשנאום בהרווארד דומה להטפה של ח'אמנאי, העולם החופשי סובל שוב מעיוורון. סבלנו כבר מעיוורון. אין צורך בעוד אחד.
מפסיקי ההתנדבות, טעיתם
סרטון ההמרדה לא היה ראוי לדיון ציבורי כל כך נרחב, משום שלפי התוכן והסגנון, היה אפשר לחשוב שמדובר בטרול וירטואלי, סוכן כאוס מתוצרת איראן. דא עקא, שלא מדובר בטרול, אלא בכהניסט, איש ליכוד בשם אופיר לוזון, עבריין מורשע, והסרטון שלו הופץ גם על ידי ינון מגל, מכוכבי הימין, וגם על ידי טרול בשר ודם, יאיר נתניהו. ולכן, יש חשש שהסרטון הזה, שמשרת אך ורק את שונאי ישראל, יצטרף, מן הסתם, לחומרים שדרום-אפריקה אוספת כדי לחזק את "עדויות האווירה" נגד ישראל בתיק הג'נוסייד.
רגע, רגע, טוענים מימין, הרי במסגרת המחאה התנהל קמפיין הפסקת התנדבות. זה היה שם מכובס לסרבנות. רשימת התומכים הייתה מפחידה. יותר מדי לשעברים היו ברשימה. אפילו בוגי יעלון, שכיהן גם כרמטכ"ל וגם כשר ביטחון, אמר: "הייתי עושה אותו דבר". כך גם עוד רמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, שהצטרף לרשימה הארוכה של טייסים ונווטים שהכריזו על הפסקת התנדבות.
"זה לא אותו דבר", טוענים רבים, כאשר הם רוצים לטעון שהממריד הבודד הרבה יותר מסוכן. הוא? מסוכן יותר? אף חבר כנסת לא תמך בו. אף רמטכ"ל לשעבר. הם, לעומת זאת, שייכים לאליטה של האליטה. אנשים נפלאים, שתרומתם למדינה אדירה. הם יודעים לדבר יפה יותר, והתקשורת בעיקר ליטפה אותם. המחאה הייתה בחלקה הגדול מוצדקת אז, והמחאה המתחדשת צודקת עוד יותר היום. אבל מרגע שהחלה הפסקת ההתנדבות המחאה נפגעה והמדינה נפגעה. היא הרחיקה את רוב אנשי הימין שתמכו במחאה. וביום שבו יהיה צורך לפנות מאחזים לא חוקיים, משום שהם לא חוקיים, ויהיה סירוב של אלפים, אז לסרבנים של העתיד יהיה תירוץ מהעבר: סרבנות המונית? אתם התחלתם.
אנחנו בימים של לקיחת אחריות. יש מי שכבר לקחו ולוקחים אותה. ואנחנו יודעים מי ניצב בראש הפירמידה של המתנערים. נדמה שגם יוזמי ותומכי הפסקת ההתנדבות של 2023 חייבים לעשות מעשה. כן, להודות בטעות. להכות על חטא. משום שאין מה להשוות. הנזק שהם גרמו הרבה יותר גדול מזה של כוכב "סרטון ההמרדה".
גולן, להפך וחבל
לא סיימתי לכתוב את הדברים הללו, ומתברר שלא מדובר רק בשנה שעברה. יאיר גולן, המנהיג הנבחר של השמאל הישראלי, מספק עוד סרטון המרדה משל עצמו: "זוכרים את מכתב המילואימניקים? את טייסת 69? האיום הכי קטן באי-ציות אזרחי הכניס את נתניהו ללחץ מטורף. למה אנחנו לא עושים בזה שימוש הרבה יותר נרחב? למשל, עד שהממשלה לא מתחלפת אנחנו לא עושים מילואים". הוא ניסה לסייג את הדברים כשאמר "לא עכשיו", ללא הצלחה יתרה.
יש לי חדשות לגולן: לא רק שהאיום הזה לא "מכניס את נתניהו ללחץ מטורף", אלא להפך. עוד כמה התבטאויות כאלה והמגמה שאנחנו רואים בסקרים, של התחזקות נתניהו, תקבל תאוצה. גולן משרת בדיוק את תעמולת סוכני הכאוס: הכל בגלל השמאל, הקפלניסטים, הגנרלים. הם החלישו אותנו. חבל. למדתי להכיר אותו בשנים האחרונות. הוא הרבה יותר רציני מההתבטאויות המחרידות שלו. אבל הוא דוהר. ונתניהו שולח לו פרחים. ¿
"סטודנטים יקרים, אתם בצד הנכון של ההיסטוריה", קיבלו מפגיני הקמפוסים חיזוק מעבר לים. כשנאום בהרווארד, כמו זה שנשאה כלת פרס נובל לפני שבוע, דומה להטפה של ח'אמנאי, העולם החופשי סובל שוב מעיוורון
