בשישי בערב, אחרי הקידוש והכל, כשעל חוטי החשמל בחוץ ישבו ציפורים עם גופיות ובריזר אבטיח, ביידן התחיל לדבר. זה היה נאום לעולם החופשי. ובכל זאת הרגשתי כאילו הוא עולה מולי באישי. "דונט", כיווץ אישונים כששלחתי יד אל השלט כדי להעביר ערוץ. "שב זקוף, תרפה בזהירות מהמשולש פיצה, תבעט אליי".
החבר האדון ביידן, רציתי לומר, חבל על הזמן של הנאום והכל, אנחנו מסכימים. אין פה ויכוח. חייבים להחזיר את החטופים. וגם המלחמה... כבר שכחנו איך זה להיות בלי מלחמה. העם עייף.
אגב, הוספתי, עם כל הכבוד לזה שאתה נשיא אמריקה והכל, מותר לך לפנות אליי ככה בפרייבט, מאחורי הגב של החבר האדון נתניהו?
סתם עיצבנתי אותו. "ניצחון מוחלט", החבר האדון ביידן כמו ירק את צירוף המילים. מחרכי העיניים שלו נורו ברקים, אחד פגע בקיר מאחוריי, הפיל תמונת דיוקן גדולה של ח"כ ואטורי, "ניצחון מוחלט זה חתיכת מושג מעורפל. אחיזת עיניים".
כפסע מאחיזת עיניים, דייקתי אותו, תוכל רק למסור את זה לחבר האדון בן גביר? ההוא שדוהר עם נתניהו לתהום, ועל הדרך לוקח גם אותנו.
"הוא לא פה, נכון?" החבר האדון ביידן הביט בחשש לצדדים, ואל הסלון שלי דרך הטלוויזיה. "נאמתי בליל שבת כדי לחמוק מהציוצים שלו. כשהוא לא מחובר לטוויטר, יש יותר סיכוי שתקבלו את העסקה".
לא הבנתי, שאלתי, לא אמרת הרגע שאנחנו אלה שהציעו את העסקה?
"אתה מבין עם מה אני מתמודד?" הוא לחש, הרכין מבט. "הצעתם עסקה, אבל לא הצעתם להסכים איתה".
הרגשתי שחייבים להרים את הבן אדם. תשמע, אמרתי, הנאום שלך, מבחינת דרמטיות ועוצמות, הזכיר את נאום ה"דונט". אפילו יונה לייבזון אמרה ב"אולפן שישי" של ערוץ 12 ש"כולם זוכרים את נאום תחילת המלחמה, ואולי זה נאום סיום המלחמה".
"וואלה, ומה גיא פלג אמר", ביידן התעניין.
שאז בנאום ה"דונט" שמרת עלינו, והיום אתה שומר עלינו מעצמנו.
"שומר עליכם מהמנהיגים שלכם", החבר האדון ביידן ביקש לחדד. "הם לא רוצים להתמודד עם השלכות היום שאחרי, אז הם דואגים שתישארו ביום שלפני. וצריך להסביר לכם כמו לילדים שכדאי שתצאו מהלופ, שתתקדמו. נתקעתם. אתם עוד ב-7 באוקטובר".
החבר האדון ביידן, שאלתי, קצת אחרי הנאום שלך, היה ב"אולפן שישי" ראיון עם חיים סבן, איש העסקים המקורב אליך. "באיזשהו שלב ביידן יישבר, הוא יגיד עד כאן", סבן אמר. אנחנו קרובים לרגע הזה?
על השאלה הזו הוא לא ענה. הוריד ראש. דישדש עם הרגליים כזה. בחוץ, שמתי לב, הציפורים החליפו למכופתר.
החבר האדון ביידן, אל תהיה מיואש, ניסיתי להרגיע, שולח לו מעבר למסך יד מנחמת, עם משולש פיצה, גם ברגעים הקשים הללו מדינת ישראל לצידך. לא נעזוב אותך.
בקטנה
בשישי, ב"שום, פלפל ושמן זית" צפיתי בחיים כהן יושב, אוכל ביצה עלומה עם ארטישוק ירושלמי ופטריות, ואז אוכל שומר ממולא בדג טרי. במוצ"ש, ב"מאסטר שף", צפיתי בו אוכל המבורגר שהכינו אסתר ויתר המתמודדים. ואז נחתה ההארה הבאה: הישראלי הממוצע יעביר 3.75 אחוז מחייו בבהייה בחיים כהן אוכל. ועוד 0.25 אחוז בחיים כהן מנגב עם מפית את זווית הפה. לעוד סטטיסטיקות הנוגעות לחיינו פנו אליי בפרטי.
