במשך שבע שעות וחצי, בהרכב של תשעה שופטים, דן אתמול בג"ץ בעתירות הדורשות לגייס את תלמידי הישיבות ולהפסיק את התמיכות לישיבות שבהן לומדים תורה ומקבלים דחיית גיוס ופטור.
את העתירות הגישו גופים אזרחיים, אחרי פקיעת חוק הגיוס הקודם. הממשלה מקדמת חוק חדש, אך ממתינים לה מכשולים משמעותיים, ובהיעדר פתרון עלולות המפלגות החרדיות לפרוש מהקואליציה.
ראשון הדוברים בדיון היה נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, נזכיר, סירבה לייצג את עמדת הממשלה בפני בג”ץ בנושא, והתירה לה לקחת ייצוג משפטי נפרד בסוגיה הנפיצה. "הממשלה מכירה בחשיבות הגדולה של גיוס לצבא, אך ערה גם לקושי העצום של החברה החרדית בגיוס בני הישיבות, הן מפני חשש לפגיעה באורח חייהם והן משום החשש לפגיעה בלימוד התורה. אנחנו לא מתערבים בשיקול דעת הצבא", אמר וביקש בדבריו לדחות את העתירות ולהסתפק בחוק שהממשלה תפעל לחוקק בחודשים הבאים.
מרבית השופטים לא חסכו בדיון ביקורת חריפה כלפי התנהלות הממשלה. לאחר שנציג הממשלה, עו"ד טאובמן, טען כי הממשלה לא מסכימה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות (כפי שצה"ל אמר שניתן לעשות כבר ב-2024) השופט נעם סולברג הטיח בו: "בעיצומה של המלחמה אי-אפשר לעמוד ביעדים? זה צעד ראשון, בסיסי ומינימלי. מאד התאכזבתי מתשובתך על המספר 3,000. בכל העשור האחרון היו מספרים כאלו מדי שנה. אז מה החידוש? הלוואי והיה פי שלושה או ארבעה מהמספר הזה. הממשלה לא מהאו"ם, צריך לבצע את זה".
השופטת דפנה ברק-ארז תהתה כיצד פקיעת החוק העוסק בגיוסם של תלמידי הישיבות לא משפיעה על התקציבים שניתנים לישיבות, ועו"ד טאובמן השיב כי "התקציב הוא למוסדות חינוך תורניים. אפשר לא לאהוב ולא להסכים, אבל הסמכות קיימת. אף אחד מהם לא הפר את החוק". הוא טען כי הפסקת התקצוב נוגעת ל"דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים" ולכן יש לא להפסיק אותה. השופטת העירה: “לא דיני נפשות רק של אברכים - אלא של אזרחים אחרים”.
נציג הפרקליטות עו"ד אבי מליקובסקי, שהציג בדיון את עמדת היועמ"שית, אמר בתחילה כי גיוס 3,000 בני ישיבות הוא רק "תגובה מיידית, מספר מינימלי שהצבא יכול להתחייב עליו, שעדיין לא משקף את ערך השוויון. היועמ"שית סבורה שהצבא צריך לשאוף לגייס את בני הישיבות במקסימום האפשרי שניתן". סולברג הדגיש: "זה יותר מערך השוויון. הרמטכ"ל מדבר על צורך קיומי - כאן ועכשיו".
2 צפייה בגלריה
("עדיף שילדינו ייהרגו ולא יהפכו לחילונים". ההפגנות בירושלים | צילום: אלכס קולומויסקי)
באשר לתקציבי הישיבות אמר נציג היועמ"שית שללא חוק גיוס אין אפשרות לתת תמיכות. "הממשלה אינה יכולה ביד אחת להימנע משליחת צווי גיוס ובידה השנייה להמשיך לממן תלמידי ישיבות".
עו"ד דוד שוב, שמייצג את איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים, הפציר בשופטים - "אל תיקחו את התקציב", וביקש להתחשב במשפחות עם ילדים שאיבדו שליש מהמימון שלהם לאחר ההחלטה של השופטים לצו ביניים שאסר תמיכות.
עו"ד שמואל הורוביץ, נציג איחוד הישיבות בא"רי, טען בדיון כי יש לאפשר לחרדים שלא להתגייס מתוך טענות לחופש דת, ביקש להגן על "קולות הנפגעים" שלדבריו לא נשמעו וטען לאכיפה בררנית לעומת ערבים. השופט יצחק עמית ביקר את זה "שהמפלגות החרדיות בחרו שלא להתייצב ולהביע את עמדתן". בהמשך אמר עו"ד הורוביץ כי השיח על גיוס בני ישיבות "פשוט לא קשור לתמיכות".
לאחר מכן אמר עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון שהציג את טענות העותרים שדורשים לגייס חרדים, כי "זה תיק של דיני נפשות לחרדים, אבל זה דיני נפשות ללוחמים שנאבקים על קיומו של הבית הזה. זה לא תיק על שוויון, זה תיק קיומי לגורלו של הבית השלישי". שרגא הוסיף כי "הדחיינות הזו נמשכת כבר 25 שנה", והדגיש כי טענת העותרים היא שמרגע שחוק הגיוס פקע - ישנה חובה לגייס את כולם. שרגא סיפר שששת ילדיו מגויסים במלחמה, הוסיף: "יש 63 אלף דחויי שירות בתוך הבריכה שכל הזמן מתרוקנת - את הצו הראשון היה צריך לשלוח לכולם. ראינו כבר את כל הטריקים והשטיקים".
עו"ד טומס מנור, המייצג את "אחים לנשק" שגם עתרו לגיוס, אמר: "הממשלה חייבת לעשות מאמץ לגיוס מרבי בעת הזו, בהתאם לצרכים ובהתאם לאילוצים שהיא קבעה". עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את תנועת "אימהות בחזית", הוסיפה על דבריו כי לפטור מגיוס הניתן לחרדים השפעה על אלו המתגייסים. "להורים אין יום ולילה, המתח והדאגה משתלטים על כל דבר. השוויון הוא גם בנטל החרדה שבו החרדים לא נוטלים חלק", טענה.
בהמשך התפרץ אדם חרדי מהקהל, וצעק "נמות ולא נתגייס!". הסדרנים הוציאו אותו מהאולם, ובמסדרונות בית המשפט המשיך לקרוא: "נמות ולא תגייס, ככה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו. גם אם תהיו כמו סטלין, כמו בספרד, שום דבר לא יעזור! רוב הציבור הוא ככה - אנחנו נמות ולא נתגייס. אני מייצג את רוב הציבור".
גם מחוץ לכותלי בית המשפט התקיימו מחאות סוערות. עשרות חרדים קיצוניים חסמו את כביש 4 באזור בני-ברק, ליד גשר קוקה-קולה, ואחרים המפגינו גם בצומת הסינמה סיטי בירושלים - ליד בית המשפט העליון. 16 מפגינים נעצרו בשני המוקדים.
ומה הלאה? ההחלטה עדיין לא התקבלה. השופטים יכריעו האם לקבל את העתירות ולהוציא צו המחייב לאכוף גיוס חרדים, ובהיעדר חוק גיוס חדש יכריעו האם להורות על הפסקת התמיכות ללומדי תורה שקיבלו פטור באופן קבוע או לקבל את עמדת הממשלה ולא להתערב במדיניותה שלא מגייסים כרגע.
