ביטול המיסוי על הכלים החד-פעמיים הוביל לעלייה חדה בצריכתם, למעלה מ-25%. מדובר בתוספת של כשלושה מיליארד פריטי פלסטיק חד-פעמיים בשנה, שרבים מהם מזהמים ככל הנראה את הסביבה.
לפי הנתונים והניתוח של מאגר Store next, בפסח הנוכחי היה גידול משמעותי בצריכת פלסטיק חד-פעמי בהשוואה לשנה שבה היה מיסוי. לפי נתוני המאגר, בשנה שבה הוחל המיסוי הייתה ירידה דרמטית ברכישת כלים שכאלה לעומת השנה הקודמת: 31%. לאחר ביטול המס חלה אמנם עלייה, אולם מתונה יותר מהירידה שנרשמה קודם. ההסברים האפשריים לכך: המחירים בחלק מהרשתות לא ירדו לרמות של התקופה טרום המס, ואולי נרשם גם שינוי בהרגלים. חשוב לציין כי הנתונים נוגעים לשוק הקמעונאי בלבד, ללא "סטוקים" וחנויות מתמחות, וללא המגזר הערבי והמוסדי.
מנכ"ל עמותת "צלול", מור גלבוע, אמר כי "מדובר בהוכחה נוספת לכך שרגולציה סביבתית מובילה להפחתה משמעותית בכמות הפלסטיק החד-פעמי שהציבור רוכש. המיסוי על כלי הפלסטיק החד-פעמיים הוביל להפחתה של כשליש מצריכתם. מדובר במיליארדי פריטים בשנה, שהופכים לאחר שימוש קצר ביותר לפסולת המושלכת למטמנות או נשארת בסביבה הטבעית, בחופים ובים".
מדינת ישראל, יש לומר, טובעת בפסולת. כל ישראלי מייצר בממוצע 1.8 קילו פסולת ביום. היקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים בישראל גבוה במיוחד: 7.5 קילו לנפש בשנה – פי חמישה מהצריכה הביתית באירופה. "ראוי היה שלנוכח זאת ישראל תמשיך במגמה של מניעת צריכת מיליארדי פריטים בשנה של פלסטיק חד-פעמי", אומר גלבוע, "וחשוב גם לזכור שהמיסוי על הכלים החד-פעמיים הכניס לקופת המשק כ-300 מיליון שקלים, להם המדינה זקוקה מאוד במציאות הנוכחית שבה היא משוועת למקורות מימון חדשים. אנחנו מאמינים מאוד בחקיקה שמובילה להפחתת צריכה והפחתת פסולת, ולכן אנו מקווים שלא ירחק היום שבו המיסוי על הפלסטיק החד-פעמי יחזור – יחד עם ההתאמות, ההקלות וההסברה הנדרשת לקהלים שבהם קיים ביקוש גבוה למוצרים אלה".
