הידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית בדומה לבני זוג נשואים, לעיתים מבחירה ולעתים משום שאינם יכולים להתחתן בישראל, כמו למשל בני אותו מין או פסולי חיתון. בישראל אין חוק שמגדיר מי הם ידועים בציבור, ואין קטגוריה כזאת במרשם האוכלוסין. אדם יכול להפוך לידוע בציבור מבלי לשנות כלל את רישום הסטטוס שלו כ"רווק". בבתי המשפט הגדרת ידועים בציבור נקבעת על בסיס הנסיבות. הנטייה עד היום הייתה להרחיב את ההגדרה, כפי שמסבירה עו"ד יהודית מייזלס, מומחית בדיני משפחה וירושה ומרצה לדיני משפחה בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל: "במהלך השנים נפסק שאין זמן מינימלי שצריך להיות ביחד כדי להיחשב ידועים בציבור, אין חובת מגורים יחד, אין דרישה לחשבון משותף, ואפילו אפשר להיחשב ידוע בציבור של מישהו שהוא נשוי לאחר. בנוסף, אדם יכול להיחשב ידוע בציבור לצורך קבלת זכות מסוימת, למשל ירושה, אך לא לצורך קבלת זכות אחרת, למשל מזונות מבן הזוג".
לאחרונה צימצם בית המשפט העליון את ההכרה במוסד הידועים בציבור. עו"ד מייזלס: "בני זוג ניהלו משק בית משותף שנה וחצי ועמדו להינשא. שלושה חודשים לפני החתונה נהרגה האישה בתאונה. בית המשפט העליון קיבל את עמדת חברת הביטוח וסירב להכיר בבן הזוג כזכאי לפיצויים מחברת הביטוח. פסק הדין קבע כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור, וכי חסרות ראיות ממשיות לכך, כמו חשבון בנק משותף, ילדים משותפים או טקס פורמלי למיסוד הקשר".
עו"ד דלית יניב-מסר, מומחית לדיני משפחה, מוסיפה: "בעקבות פסק הדין סביר להניח כי חברות ביטוח והמוסד לביטוח לאומי עלולים אף הם לצמצם את הגדרתם לגבי ידועים בציבור, באופן שיפגע בזכויותיהם לרשת, לקבל קצבת שארים וכו'. פסק הדין מלמד כמה חשובה חקיקה מסודרת שתיתן מענה לשינויים שחלים בחברה ובמבנה החברה, על מנת ליצור ודאות".
על רקע זה ממליצה עו"ד מייזלס לבני זוג ידועים בציבור לערוך הסכם ממון וגם צוואה, שבהם יסדירו את מערכת הזכויות והחובות שהם רוצים שיחולו עליהם במקרה של פרידה או מוות: "ידועים בציבור, הרבה יותר מבני זוג נשואים, חייבים לעשות הסכם ממון, כי אחרת אם ייפרדו, בית המשפט יתקשה לדעת מה התכוונו שייעשה מבחינת רכוש ומזונות. מאחר שאין חוק בישראל שמסדיר מה מגיע להם האחד מהשני, בניגוד לבני זוג נשואים שחל עליהם חוק יחסי ממון, זו התצורה המשפחתית שהכי זקוקה להסכמי ממון".
ועם זאת, למרות קיומו של הסכם ממון, בית משפט עלול לקבוע אחרת מכפי שכתוב בו. עו"ד מייזלס: "במקרה שהגיע לבית המשפט העליון, בני זוג ערכו הסכם וכתבו כי אינם ידועים בציבור. לימים האיש נפטר, ולמרות האמור בהסכם, קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לומר שהאישה אינה ידועתו בציבור, ולכן הוענקה לה קצבת שארים. במקרה אחר אדם נשוי שעבד בחברת אוטובוסים ניהל במשך כ-30 שנה מערכת יחסים במקביל עם אישה נוספת. בסופו של דבר האישה הנוספת הוכרה כידועה בציבור לעניין הזכויות הסוציאליות".
אנחנו לא נשואים ולאחר זוגיות ארוכה נפרדים. מה עם הרכוש?
עו"ד מייזלס: "חוק יחסי ממון מניח שיתוף רכושי אוטומטי בין בני זוג נשואים, הנקרא 'איזון משאבים', ביחס לכל הרכוש שצברו במהלך הנישואים, בין אם נרשם על שמות שניהם או רק על שם אחד מהם. זאת אם לא נחתם הסכם ממון. לעומת זאת, כאשר מדובר בידועים בציבור, ובהיעדר חוק מנחה, בתי המשפט יחילו מבחנים נוקשים, שיכולים להוביל להכרעות שונות. בית המשפט יבחן את מהות היחסים, ובעיקר ינסה להתחקות בדיעבד מה הייתה כוונת כל אחד מהם. התוצאה יכולה אפילו להוביל למצב שבו נכס מסוים ייחשב משותף, ואילו נכס אחר ייחשב נפרד".
אנחנו לא נשואים, חיים עשר שנים יחד ויש לנו שני ילדים. החלטנו להיפרד. מה ההליך שיש לעשות?
אין הליך גירושין פורמלי שצריך לבצע, אך אם לא תגיעו להסכמות בנוגע לכלל הנושאים הקשורים לפרידה, כמו רכוש, חלוקת הזמן של הילדים בין הבתים, מזונות לילדים, מזונות בין בני הזוג – הנושאים הללו יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. עו"ד מייזלס מדגישה, כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות ביחס לידועים בציבור.
אנחנו זוג בפרק ב' שמונה שנים, עם ילדים לא משותפים. אם לא נעשה צוואה, מה הדין לגבי הירושה?
סעיף 55 לחוק הירושה מסדיר את ההורשה בין ידועים בציבור באין צוואה, וקובע שבמקרה של איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה או לאחר, בן הזוג שנותר בחיים זכאי להיות יורש ממש כאילו היו נשואים זה לזה. עו"ד מייזלס מדגישה כי בפסק דין שניתן ב-2004 קבע בית המשפט המחוזי שהסעיף הזה יחול גם על ידועים בציבור בני אותו מין.
אני בת 80+, ובן זוגי נפטר. היינו זוג לא נשוי שבע שנים, ואני גרה בדירה שלו. האם ילדיו יכולים להוציא אותי?
עו"ד מייזלס: "כדי להשיב על שאלה זו יחפשו שני מסמכים – הסכם ממון וצוואה. אם אחד ממסמכים אלה מקנה לך זכויות, כמו זכות מגורים בדירה אחרי פטירתו, הם לא יוכלו להוציא אותך. אם לא, הדרך היחידה להישאר בדירה תהיה להגיש תביעה ולטעון לזכויות רכושיות בה. אבל אם זו דירה שהייתה לו טרם הקשר איתך, יש להניח שללא זכות כתובה מפורשת לא תוכלי להישאר בה ותהיי נתונה לחסדי ילדיו".
אנחנו זוג חד-מיני, לא נשוי, שחי יחד שנים. המדינה רואה בנו זוג נשוי?
ככלל, המדינה מכירה בידועים בציבור חד-מיניים באופן שווה לידועים בציבור שאינם חד-מיניים. עם זאת, לא תיחשבו זוג נשוי אם לא נישאתם בחו"ל במדינה שמכירה בנישואים חד-מיניים. תוכלו להירשם במרשם האוכלוסין כמו כל זוג שהתחתן באופן אזרחי מחוץ לישראל.
