רבים חיכו לפאר טסי בפינה אחרי 'רדיו שטח', שהגיע בנובמבר 2022 בהפתעה ובהתרסה כלפי הרדיו המתעלם. ציפו שהוא יתרסק, אבל הקהל נהר להופעות שלו ודיקלם כל מילה גם מהאלבומים הישנים, שרוב התקשורת התעלמה מהם. כמו אז, גם היום, טסי חושב ופועל אחרת, ולאחרונה הוציא שיר שהלהיט את השטח ואחר כך אלבום נוסף שיצא בהפתעה. מתוכו בולט 'המדומיין', שמספר על מישהו שאף אחד לא האמין בו, אבל בחר ללכת שלא על פי הספר ובסוף לנצח.
כל זה קורה חודש וקצת אחרי שאיל גולן הוציא עוד אלבום ובו 18 שירים שצריך זכוכית מגדלת כדי לחפש בהם משהו מצוין. גולן היה פעם המדומיין הזה, הנער שהגיע משכונת מרמורק ברחובות, ניסה והצליח להביא משהו חדש בזמן שהגל הטורקי שטף את המדינה בדמעות. כיום דומה שהקריירה שלו תקועה, עם כל הכבוד למכירות המרשימות להופעות בבלומפילד.
בין הרעש של מכונת היח"צ, אפשר לשמוע ב'עם ישראל חי' את החריקות. זה משקף היטב את גולן של השנים האחרונות, שבהן הפך לנגרר במקום לגורר, לכזה שבמקום להוביל ולסמן דרך, מנהל קרבות מול הדור הצעיר ומייצר מוזיקה בינונית ומטה. מקליט שירים שמישהו בסביבתו היה חייב למשוך לו בדש הבגד ולומר לו שהם לא לרמתו ולמעמדו. הוא כבר לא מעז יותר מדי, הולך אל המוכר, אל השירה האוטומטית שלא תמיד מצליחה לרגש. מתקשה לקרוא את הקהל, שרוצה ממנו יותר 'עיר נמל' ופחות 'מחסובק' ו'פאוופרה'. את הקהל שמבקש ממנו המנונים כמו 'צליל מיתר' ו'מציאות אחרת', את השירים שהפכו אותו ל'איל' על משקל 'זוהר', ולא את מה שהוא מייצר כיום.
מנגד, 'רדיו שטח 2' של טסי (ומעתה אפשר לומר רק 'פאר') הוא טיל מדויק. יותר ביתי, עם שירים לילדיו ולאשתו, אוהב, מחבק, גולש להומור ('נזכרה בי' השובב) ומייצר את השביל הבין-דורי בין הצעירים לבין מי שמתגעגע למזרחית עם מילים משמעותיות. 20 שירים שגרמו לדיבור מיד עם צאת האלבום, הובילו לדיונים ברשתות וחידדו עוד יותר את ההבדל בין מי שמתגאה במכירת כרטיסים לבין מי שמצליח לגעת באמת באנשים.
