נָדַרְתִּי הַנֵּדֶר: לִזְכֹּר אֶת הַכֹּל
א. שלונסקי
בְּלִי דַּעַת עָצַמְנוּ עֵינֵינוּ מִרְאוֹת
וְקוֹל זְעָקוֹת לֹא רָצִינוּ לִשְׁמֹעַ.
הַשְּׁכוֹל וְהָאֵבֶל נָתְנוּ אֶת הָאוֹת.
הַפַּחַד, הַזַּעַם נָתְנוּ אֶת הַכּוֹחַ,
לַגּוּף הַנִּקְמָץ לְאֶגְרוֹף — לְהַכּוֹת,
לַלֵּב הַמַּקְשִׁיחַ כָּאֶבֶן — לִשְׁכֹּחַ.
לִשְׁכֹּחַ זְוָעַת יְלָדִים רְעֵבִים
לִשְׁכֹּחַ שַׁוְעַת עֲקוּרִים מִבֵּיתָם
לְכַנּוֹת יְלָדִים בְּבֵית סֵפֶר — אוֹיְבִים
לְתַעֵב תִּינוֹקוֹת גַּם בְּרֶחֶם אִמָּם
לִשְׂמֹחַ בְּעוֹד הַמֵּתִים מִתְרַבִּים
וּמְאוּם לֹא לִלְמֹד, רַק לִטְבֹּעַ בְּדָם.
מקלט | דפנה שחורי
לְאַבֵּד אוֹתְךָ הָיָה כְּמוֹ לְאַבֵּד מִקְלָט וְלִפְעָמִים בַּהֲלִיכָה אוֹ רְכִיבָה אוֹ שְׂחִיָּה אֲנִי רוֹצָה כָּל כָּךְ לַחְזֹר לַמִּקְלָט שֶׁלִּי וַאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַמִּקְלָט שֶׁלִּי בְּפָנָיו שֶׁל כָּל רוֹכֵב אוֹפַנַּיִם, אוֹ בִּקְצֵה הָרְחוֹב הַהוּא שֶׁכְּבָר אֵין לִי זְכוּת לְהִכָּנֵס אֵלָיו כְּמוֹ פַּעַם, מַמָּשׁ עַד לְפֶתַח הַמִּקְלָט. אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַמִּקְלָט שֶׁאָמַר לִי בּוֹאִי כְּשֶׁיָּרְדוּ פְּצָצוֹת גְּדוֹלוֹת וְשֶׁהִשְׁכִּיחַ מִמֶּנִּי מָזֶה לָלֶכֶת בָּרְחוֹב מִתַּחַת לַפְּצָצוֹת. וְהִבְהֵב בַּחֲשֵׁכָה בִּזְמַן שֶׁאֲנִי שָׁכַבְתִּי וְחִכִּיתִי בַּמִּטָּה וְאָמַר לִי אֲנִי כְּבָר בָּא וּבָא בַּשְּׁנִיָּה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי שֶׁיָּבוֹא וְאָסַף אוֹתִי אֶל חֵיקוֹ וְאַחַר כָּךְ עַל שְׁבִיל הַתַּנִּים הִצִּיל אוֹתִי מֵהַנְּשִׁיכוֹת. אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַמִּקְלָט הַמְּסֻיָּם שֶׁצֶּבַע עוֹרוֹ כְּמוֹ שֶׁל זֵיתִים וּבְטַבּוּרוֹ מִקְלַחַת רַחֲבַת יָדַיִם שֶׁהָיִינוּ מִתְקַלְּחִים בָּהּ יַחַד צְמוּדִים עַל הַדַּרְגָּשׁ הָאֲפַרְפַּר עֵירֻמִּים מֻקָּפִים בְּמָגֵן זְכוּכִית מְפֻסֶּה וּבַחוּץ מוּזִיקַת עַנְפֵי הַבָּנָנָה בַּסְּתָו וְהָיִינוּ מִתְחַפְּשִׂים לִמְאֹהָבִים וְנוֹתְנִים יָדַיִם רְטוּבוֹת בַּחֹשֶׁךְ. וּכְשֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁהַדְּבָרִים הַחֲדָשִׁים הִתְיַשְּׁנוּ וְיוֹרְדִים עָלַי מֵחָדָשׁ כַּמּוּיוֹת שֶׁל פְּצָצוֹת עַל הָרֹאשׁ אָז אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּעִקָּר בָּעֵינַיִם שֶׁל הַמִּקְלָט שֶׁלִּי כִּי לָלֶכֶת בְּלִי מִקְלָט זֶה כְּמוֹ לָלֶכֶת בָּרְחוֹב עִוֶּרֶת בְּעֵירֹם, הַמַּחְשָׁבוֹת גְּלוּיוֹת עַל הָעוֹר וְאֶפְשָׁר לַעֲצֹר אוֹתִי עַל לְשׁוֹן הָרַע וְלִפְתֹּחַ לִי אֶת הַפֶּה חָזָק וּלְגַלּוֹת שֶׁבָּלַעְתִּי אֶת הַלָּשׁוֹן. הוֹלֶכֶת בֶּחָרָבָה עוֹלָה עַל אוֹטוֹבּוּס צָפוּף וְנִזְכֶּרֶת בִּזְרוֹעוֹת הַתְּמָנוּן שֶׁל הַמִּקְלָט שֶׁלִּי מְכַסּוֹת אוֹתִי לִפְנוֹת בֹּקֶר בִּשְׂמִיכַת הַפִּיקֶה הַיְּרֻקָּה כְּמוֹ שָׂדֶה, כִּסּוּי וְגִלּוּי שֶׁל הַגּוּף הַגָּלוּי עִם מְטַר נְשִׁיקוֹת וְלֹא דְּמוּיֵי עוֹר אֶלָּא עֲשׂוּיוֹת מֵרְטִיּוֹת שְׂפָתָיו - עוֹר חַם וַאֲמִתִּי וַאֲנִי לֹא צְרִיכָה לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי אַף אָדָם בָּעוֹלָם עַל זֶה שֶׁאֲנִי לוֹבֶשֶׁת עַל עוֹרִי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַמִּקְלָט שֶׁלִּי כְּמוֹ מְעִיל עֲטַלֵּף שֶׁעוֹטֵף וּמְלַטֵּף
בדידות | מרב קינן
עַכְשָׁו הֵפִיחַ נֵר עַל מִכְתֶּבֶת סְפָרָיו
הֵאִיר אֶת שְׁמֵי הַיָּם לִקְרֹא בְּשִׁיר עָצוּב
בִּי אֶלֶף צִפּוֹרֵי הַבֹּקֶר סָרוּ מִלְּבַדְּךָ
בְּרוֹשִׁים יָכֹלְתִּי לֶאֱחֹז בְּהִכָּבוֹ
שֶׁל הַכּוֹכָב הָאַחֲרוֹן
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֵרַע כְּשֶׁהִתְחַלֵּף רָקִיעַ
קוֹרוֹתָיו רָשַׁמְתִּי עַל פִּרְחֵי שָׁקֵד
מַטִּים לִנְפֹּל
