המלחמה בצפון היא הסיכוי היחיד לעתיד הגליל. בזמן שהמלחמה קורעת את חייהם של רבים מאיתנו, אנו חייבים לנצל את הרגע הזה כדי לבנות מחדש את הצפון וליצור תקווה לעתיד טוב יותר לכולנו. זו הזדמנות ייחודית לדור הנוכחי להיות חלק מחידוש ההתיישבות ולהפוך את הגליל סוף-סוף לחבל ארץ פורח ומתקדם.
מאז פרוץ המלחמה, חייהם של כ-150 אלף ישראלים המתגוררים מציר כבישים 91-89 ועד מטולה והחרמון השתבשו לחלוטין. מעל 60 אלף מהם נאלצו לעקור מבתיהם ולמצוא מקלט בבתי מלון, כשהעתיד לוט בערפל. משפחות מפורקות, קהילות שנמחקו, והסיוע הממשלתי המועט אינו מצליח לענות על הצרכים הבסיסיים ביותר של התושבים. צרכים שהם מעבר לעוד שוברים למזון ולבגדים או הופעה בלובי המלון – אלא צורך אנושי קיומי, צורך בוודאות ותקווה שאחרי הרע יגיע טוב. תוכנית מיגון היישובים שיזם שר הביטחון אביגדור ליברמן בשנת 2018 עדיין תקועה.
המשבר לא פוסח גם על העסקים באזור, על משפחות שנאלצו לשוב לבתיהן, וחיות בפחד מתמיד מפני הפגזות וללא ביטחון. הסיפורים האישיים שנשמעים מהשטח הם עדות כואבת למציאות הקשה - משפחות שמרגישות שהמדינה הפקירה אותן לגורלן, ובשל כך הייאוש והשבר הנפשי הולכים וגדלים.
אסור שזו תהיה גזרת גורל. כמי שחי בקצה של הצפון הרחוק מעל 30 שנים, השבר בצפון מורגש בכל מקום, ולא רק ביישובים הנטושים. הקשר בין יישובי הגליל היה תמיד חזק והתבסס על אקו-סיסטם מגובש שבו לכל צורך מוניציפלי, כלכלי ותעסוקתי יש מענה ביישוב סמוך. העיר הגדולה והחשובה בגליל המזרחי היא קריית-שמונה. שם עושים קניות, לומדים במכללה, מקבלים שירותים ממשלתיים ועוד. היום בכניסה לקריית-שמונה הוצבו מחסומים שכבר מחלידים. בירת הגליל העליון הפכה לעיר רפאים מופגזת על בסיס יומי. מטולה, המושבה המדהימה והאירופית ביותר במדינה, נראית עדיין כמו עיירה אירופית, אבל מימי מלחמת העולם השנייה. כמעט רוב בתיה חרבו.
חלק מהמפונים כבר מכירים בכך שהם לא יחזרו לביתם, שעד 7 באוקטובר ראו בו את מבצרם. חלקם אף הוציאו את רכושם למכירה. את נטישת תושבי הצפון חייבים לבלום ומיד. את המשבר הנוראי הזה אפשר להפוך להזדמנות. הזדמנות פז שמעולם לא הקדישו כמוה לגליל.
כדי להתמודד עם המצב הקשה, חייבת ממשלת ישראל להציב יעדים ברורים. ראשית, להחזיר את הביטחון לאזור, לקדם ולתקצב את תוכנית המיגון של היישובים, לצד יצירת מציאות ביטחונית צבאית בטוחה ושקופה.
השלב הבא הוא קבלת החלטת ממשלה שהיעד האסטרטגי שלה הוא הגדלת האוכלוסייה בגליל ובגולן למיליון תושבים בעשור הקרוב. על הממשלה להעמיד את הגליל והצפון בסדר עדיפות לאומית בדרגה גבוהה. לא תהיה הזדמנות אחרת.
מה ניתן לעשות? הכרה בגליל כאזור סחר חופשי, ללא מע"מ. ביטול מס על רווח הון למשקיעים בגליל ל-20 שנה לפחות. אישור הטבות מס באחוזים גבוהים לבעלי מקצועות נדרשים והוספת כ-10,000 תקנים חדשים בתחומי רפואה, חקלאות, כלכלה, ניהול, חינוך ותרבות. זאת לצד קידום השקעות ממשלתיות בתכנון וביצוע תשתיות תחבורה ותיירות. כל זה רק קצה של רשימת הצעדים המעשיים שלדעתי יחזירו תקווה למפונים ואף ימשכו לגליל תושבים חדשים. זו תמונת העתיד שצריכה לצפות לנו בתוך עשור.
הדור הנפלא שמגן בגופו על קיום המדינה בשדה הקרב יהיה חייב לחזור וליישב את הגליל מחדש במקומות שמתרוקנים. זה לא יהיה פשוט, אבל גם אין לנו בררה. אין לנו ארץ אחרת.
הכותב הוא ראש המועצה המקומית קצרין לשעבר ומנכ"ל המשרד לקליטת עלייה לשעבר
