"אי אפשר לנשום, כל העיר מלאת עשן ואי אפשר לצאת מהבתים", כך תיאר אמש עמית פרידמן, תושב קריית-שמונה את המצב בעיר אחרי הדליקה שפרצה בעקבות ירי הרקטות. "מהצהריים אנחנו בתוך הסיוט הזה של השריפות שמגיעות לבתי העיר ברכס. אטמנו את כל החלונות של הבית".
פרידמן הוסיף, כי "אנחנו דורשים מהממשלה לטפל בצפון. זה נראה ששכחו אותנו. כאילו נתנו לנסראללה את המפתחות ושיעשה מה שבא לו".
הדליקה הגדולה גרמה גם לנפגעים בקרב מתנדבים בקריית-שמונה שהשתתפו במאמצי הכיבוי בעיר. המתנדבים פונו לבית החולים זיו בצפת בשל חשש לבצקת בריאות עקב שאיפת עשן. הם עברו אמש בדיקות רפואיות ולא נשקפת להם סכנה.
מתי ילובסקי, אחד המתנדבים, היה אצל משפחתו המפונה במושב נחלים במרכז הארץ. חבריו סיפרו לו על האש שהתפשטה לאורך הרכס בסמוך לבית שלו. הוא קפץ עם אביו והם יצאו להגנת הבית. "עדכנו אותנו שהלהבות מגיעות ממש עד הבית. הגענו וראינו שהאש הגיעה לחצר ועם צינור מהגינה הצלחנו להציל את הבית שלי ואת בתי השכנים".
השריפה התפשטה עד שכוחות כיבוי האש השיגו עליה שליטה במרחק זעום מישיבת ההסדר בעיר. תלמידי הישיבה ורבניה מפונים מתחילת המלחמה ונמצאים כעת במושב נחלים.
לאחר שלוחמי האש השיגו שליטה על השריפה, ניידת כיבוי אש הוצבה במוסדות הישיבה במידה והאש תתלקח מחדש. מנהל ישיבת ההסדר בקריית שמונה, אליאב סמואל, אמר: "לצערנו זו איננה השריפה הראשונה בעיר. זו השריפה הרביעית השבוע. האש התפשטה בצורה משמעותית עקב החום ומזג האוויר השרבי והגיעה עד סמוך לישיבה, שם נעצרה על ידי לוחמי האש הגיבורים. למבני הישיבה לא נגרם נזק ונכון לעכשיו כבאית נשארה בישיבה כדי למנוע את התפשטות האש במקרה ותחודש. איננו מקבלים את המציאות המדאיגה הזו בשוויון נפש וברוגע. אנו מלאי דאגה לעיר, לתושביה ולמבנים הרבים שנהרסו ושנמצאים בסכנה יומיומית. אנו קוראים למקבלי ההחלטות ולחברי הקבינט לשנות את המשוואה להוציא את צפון הארץ וקריית שמונה מרצועת הביטחון של המדינה. חייבים להעביר את הפרימטר הביטחוני צפונה אל דרום לבנון ולדאוג בהקדם לשיקום העיר והחזרת התושבים למציאות תקינה."
מנהל הקהילה בקיבוץ שמיר, עובד בן זאב סיפר ל-ynet: "זה פשוט בלתי נתפס מה שקורה פה. הגליל נגמר. נשרף ועכשיו גם אין אינטרנט ואין לדעת מתי יחזור. חזרנו עשרות שנים אחורה ואנחנו מתקשים לראות עתיד ורוד מבעד לעשן הכבד של הימים האחרונים".
