נראה שהן תמיד עולות בסופו של דבר זו מול זו במשחקים המכריעים ביותר, אבל תתפלאו לשמוע שהפעם האחרונה בה מכבי ת"א והפועל ירושלים נפגשו לסדרת פלייאוף הייתה בעונת 2012/13, אז הצהובים השלימו סוויפ של 0:3 בחצי הגמר. כעת הקלאסיקו חוזר לפלייאוף, עם סדרת הטוב מ-3 שתיפתח הערב (21.00) בהיכל מנורה מבטחים במסגרת חצי הגמר. האם מחזיקת הגביע מירושלים שוב תנצח את היריבה הגדולה ברגע האמת, או שמכבי ת"א תשמור על המאזן המושלם בסדרות מולה (0:8)?
1. ב-16 במאי, ממש לא מזמן, הגיעה הפועל ירושלים להיכל במעמד גמר גביע המדינה, וניצחה שנה שנייה ברציפות את מכבי ת"א במשחק על התואר. מעבר לתחושת הנקמה על הפספוס שמרגישים במכבי, בטח באולם הביתי, הצהובים להוטים לסיים את העונה בטעם טוב עם התואר היחיד שנותר להם להילחם עליו, אחרי עונה מורכבת, מלאה בעליות וירידות, עם אין-ספור בעיות ואתגרים. גם ירושלים עברה משברים – העזיבה של המאמן אלכסנדר דז'יקיץ' בעקבות המלחמה, פיטוריו של מחליפו איליאס קאנצוריס והדחה מוקדמת מליגת האלופות – ואליפות תהיה אפילו מתוקה יותר עבורה, מאחר שלא זכתה בה כבר שבע שנים.
2. במכבי ת"א נאלצו להסתדר בתקופה האחרונה בלי הכוכב ווייד בולדווין, שנפצע בסדרת פלייאוף היורוליג מול פנאתינייקוס. אולי "להסתדר" זו לא מילה נכונה, כי הקבוצה לא ממש התאוששה: ההדחה בסדרה ההיא, מול מי שהפכה לאלופת אירופה, וההפסד בגמר הגביע, הדגישו עד כמה בולדווין חשוב. ההתלבטות במועדון בנוגע אליו קשורה להחלטה להחזיר את בולדווין במהלך הסדרה מול היוונים, מה שהוביל לפציעה נוספת. בקבוצה ידעו שיצטרכו לתת לו זמן להתאושש, אבל ציפו שיצליח לחזור עד לחצי גמר הפלייאוף הישראלי. לפחות במשחק הראשון זה לא יקרה.
בעיית הכשירות של הפועל ירושלים טרייה יותר: ליוואי רנדולף נקע את הקרסול בניצחון האחרון על הפועל חולון ברבע הגמר וייעדר מפתיחת הסדרה, כשמי שנרשם במקומו הוא טרבור לייסי. הקפטן הוא אחד הברומטרים של ירושלים, כשבעונה הסדירה העמיד ממוצע של 16.5 נקודות. במהלך הסדרה כל קבוצה תוכל לערוך שינוי אחד במצבת הזרים שנרשמו, ומעניין לראות אם בולדווין ורנדולף יחזרו בהמשך.
3. אחת הבעיות של מכבי ת"א בגמר הגביע הייתה ההגנה בצבע, שלא תיפקדה מול הנשק המרכזי של ירושלים בתקופה האחרונה, ג'אקורי וויליאמס. הוא מגיע בכושר נהדר אחרי שתרם 14.7 נקודות ו-7.7 ריבאונדים בסדרה מול חולון, ובינתיים מצליח להשכיח בקו הקדמי את העזיבה של זאק הנקינס והיכולת הדלה של אלכס טיוס.
אם שוב חוזרים לאותו הגמר, ההופעה המחרידה של לורנזו בראון (11 איבודים!) הרסה לצהובים את הסיכויים. ברבע הגמר מול נס-ציונה עודד קטש עשה מאמץ להחזיר אותו לעניינים והרכז נראה לא רע, אבל שלושת המשחקים בסדרה לא היו תחרותיים וקשה לדעת באיזה כושר בראון באמת נמצא. בלי בולדווין, במכבי צריכים את בראון בשיא היכולת והריכוז שלו, כי ברגע שמי שאמור לתפוס את המושכות במעמדים כאלה לא מגיע, גם שאר הקבוצה מאבדת את הכיוון. מצד שני, מאז פלייאוף היורוליג, בו יובש רוב הזמן, רומן סורקין נראה נפלא בליגה ושולט כמעט בכל משחק. הוא יכול לדחוף את הצהובים לאליפות.
