הפרומו לראיון עם השר איתמר בן גביר בתוכנית של אראל סג"ל ושמעון ריקלין הבטיח, שהשר יופיע "אחרי הסיבוב שעשו עליו בתקשורת". אלא שבינתיים הסיבוב היחיד הוא זה שעושה בן גביר על התקשורת בכלל וערוץ 14 בפרט, שם הוא קיבל ראיון שני תוך פחות מיממה, אחרי שהתארח שלשום ב"פטריוטים". טוב, השר חטף ביקורת על הראיון ועל הביקור במופע הצדעה בזמן שהצפון עלה באש. אז מה עושים? עוד ראיון כדי להסביר למה זה בסדר שהוא התראיין. בינגו.
הפעם לפחות נחסך מהנהג של בן גביר להביא את הקליינט הבעייתי לאולפנים - וזה חשוב, מי יודע כמה תאונות פוטנציאליות נמנעו – והוא התראיין מחצר כלשהי. בגבו התנוסס דגל ישראל, שלא נראה כאילו הוא מוצב שם דרך קבע. אולי, כמו מירי רגב בעבר, הוא שומר אותו בבגאז' לכל הזדמנות שלא תצוץ.
אלא שגם הפריים הזקוף לא עמד בפני אימפריית התקלות הטכניות שהיא ערוץ 14: בן גביר לא שמע את הפנייה מהאולפן, מה שאילץ את המגישים לאלתר שיחה (בפעם הראשונה) ולהמשיך לנושא אחר (בפעם השנייה). בן גביר אמנם אמור להיות איש עסוק, אולם ספק אם היה חשש שהאייטם יקרוס כמו הביטחון הלאומי, שלטון החוק וכל הדברים המשעממים האלה שנשרפים בזמן שהשר האחראי מחכה לעוד ראיון.
כעבור כמה דקות, בהן ייתכן שבן גביר הספיק להתראיין בפודקאסט של הדגל, הקשר תוקן. אלא שגם אז הראיון התעכב עקב פשלה לא פחות קומית: משום מה ריקלין קרא לבן גביר בשם "אביגדור". כולם צחקו כי זה באמת היה מצחיק וכמובן שגליצ'ים כאלה קרו, קורים ויקרו לכולם. לכן מה שהיה עוד יותר קורע זאת הפוזה הרצינית שהטריו עטה על עצמו ברגע שהתחיל ה"ראיון", למרות שאבו–עלי לא נשאל אף שאלה קשה, וממילא לא אמר ולו דבר אחד שיבדיל בין הראיונות שלו מחר, שלשום ואמש. זה בידור!
סליחה: בן גביר האשים את "הרשעים האלה מהתקשורת השמאלנית", שמחפשים אותו כיוון ש"מה שמפריע להם אצלי זה שאני עובד". בשלב זה ניתן לדמיין את ריקלין וסג"ל מתגברים כאריות על התיעוב לאויב המשותף וקצת מתעניינים ברקורד של בן גביר, שהפרט הכי חיובי בו זה שגם הוא צריך לישון מדי פעם. אבל כנראה הם יודעים שכל מה שנשאר ממנו וממה שערוץ 14 היה יכול להיות זאת אכן עבודה – בעיניים.
