נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ הורשע בכל 34 סעיפי האישום נגדו בפרשת דמי השתיקה ששילם לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס. מעבר לדרמה המשפטית והפוליטית, מה שתפס את העין של רבים הוא ההליך היעיל והמהיר של בירור אישום פלילי: שישה שבועות של משפט במקום סחבת של שנים, כנהוג במחוזותינו.
להליך מהיר מדי יש השלכות שליליות על הזכות להליך הוגן, אולם קשה שלא להשוות את ההליך המהיר במשפטו של טראמפ להליך הבלתי נגמר של ראש הממשלה נתניהו, על אף שהמקרה של טראמפ מורכב פחות. ישראל הייתה יכולה להימנע ממשבר חוקתי ופוליטי חסר תקדים אילו משפטו של נתניהו היה מסתיים לפני שנים, בדרך זו או אחרת. אולם לא מדובר רק בעניינו של נתניהו: זה עניין של כל אחד ואחת מאיתנו, של הציבור הרחב בכללותו. דוח של ועדה משותפת למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה, שהוקמה בשנת 2022 בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב גלעד נויטל, הראה שהליך פלילי בישראל נמשך 16 חודשים בממוצע, מרגע הגשת כתב האישום ועד סיום הטיפול בתיק. בתיקים שמתנהל בהם הליך הוכחות מלא, ההליך המשפטי נמשך 33 חודשים בממוצע. לפי הדוח, ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות מקבילות, וכפול מהממוצע העולמי. זה נתון מבהיל.
זה לא מחויב המציאות - אפשר גם אחרת. כך למדתי מביקורה בישראל בשבוע שעבר של פרופ' מרתה קרטביה, לשעבר שופטת ונשיאת בית המשפט החוקתי של איטליה. בשנת 2021, כשנשיא איטליה התקשר לפרופ' קרטביה והציע לה להיות שרת המשפטים, היה זה בזמן קריטי למדינה - בעת משבר הקורונה. הוא אמר לה שיש לה מטרה מרכזית אחת: לבצע רפורמות משמעותיות לקיצור הליכים משפטיים כתנאי של האיחוד האירופי לקבלת כספי קרן השיקום והחוסן של האיחוד. זמן קצר לאחר מינויה השיקה קרטביה רפורמות במערכת המשפט הפלילי והאזרחי שנועדו לקדם יעילות וחדשנות במערכת המשפט. הרפורמות כללו לא רק חקיקה ורגולציה חדשה, אלא גם החדרת אמצעי ניהול וארגון חדשים והשקעות בהון אנושי ובחדשנות טכנולוגית - כמו למשל גיוס אלפי עובדים עם כישורים טכניים שונים, כדי לתרום לחיסול צוואר הבקבוק של ההליכים הנמשכים, קידום דיגיטציה של מסמכים ומתן מענקים לאוניברסיטאות כדי לתמוך בפרויקטים שמטרתם לייעל את מערכת המשפט.
היעד לרפורמות היה שאפתני: הפחתה של 40% מזמני המשפטים האזרחיים ו-25% מאלה של המשפטים הפליליים עד לקיץ 2026. נכון לסוף 2023 התוצאות שהושגו מדהימות: הפחתה של 17.4% בזמני ההליכים במשפטים אזרחיים, כמעט מחצית מהיעד הסופי שנקבע, ואילו במערכת המשפט הפלילי - הפחתה של 25%, למעלה משנתיים לפני מועד היעד הסופי.
זו הרפורמה הנדרשת במערכת המשפט הישראלית. לא רפורמות פופוליסטיות שמטרתן החלשת מערכת המשפט ומנגנוני הפיקוח על הרשויות הפוליטיות, כפי שהשר לוין קידם, אלא רפורמות שמטרתן לשרת את הציבור הרחב, לייעל את מערכת הצדק, לקצר את עינוי הדין ולהפחית את העומס הבלתי נסבל המוטל על שופטים בכל הערכאות. רפורמה לחיזוק מערכת המשפט ולא להחלשתה, לטובת הציבור. זה אפשרי.
פרופ' יניב רוזנאי הוא מנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן
קשה שלא להשוות את ההליך המהיר במשפטו של טראמפ להליך הבלתי נגמר של ראש הממשלה נתניהו
