סתו דין (30) מרמת-גן
באזרחות: מתכנתת בחברת KPMG
במילואים: קצינת ההדרכה של חטיבה 679
מ-7 באוקטובר, סתו שירתה במילואים יותר מ-140 ימים. "קשוח להיות בשטח, בתנאי מזג אוויר וסביבה לא פשוטים", היא מספרת. "יש רגעי שבירה. אני מרגישה שכולם נהנים בשגרה, ואני מפספסת דברים בחיים האישיים". אבל בסופו של דבר, לסתו ברור מה מניע אותה. "המשימה. אני אחראית שהלוחמים יצאו מקצועיים, אז התנאים מתגמדים".
לידיה ליפשיץ (28) מבאר-שבע
באזרחות: סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה
במילואים: מש"קית שלישות בבית הספר למקצועות חי"ר
סבב המילואים הראשון של לידיה החל בשבת השחורה ונמשך עד אמצע פברואר. אחרי כמה ימים היא גויסה שוב, עד סוף מארס, ובפעם השלישית זומנה במאי. אלעד, בן זוגה, גויס אחרי פרוץ המלחמה. מי שאולי הכי התגעגע אליהם בתקופה שבה שניהם שירתו, הוא הכלב גיבור. "ביקרנו אותו בפנסיון כשיצאנו שנינו לאפטר, מה שלא קרה הרבה", משתפת לידיה. "בהתחלה המורל היה בשמיים", היא מספרת. "גם עכשיו המוטיבציה גבוהה, אבל זה מורכב. בלימודים יש הקלות, אבל אני נדרשת לעמוד בסטנדרט גבוה". לצד זאת, תחושות המחויבות לא עוזבת אותה. "אני רוצה להקים פה משפחה - ומקווה שהילדים שלי לא יצטרכו לעבור שלושה גיוסי מילואים בשנה".
איתן קלימן (30) מאלון שבות
באזרחות: איש חינוך
במילואים: לוחם בנח"ל
גם איתן, נשוי ואב לשניים, נקרא למילואים בפעם השלישית תוך פחות מחצי שנה. "אחרי תקופה ארוכה של שירות, ניסיתי לבנות את החיים מחדש. התקופה הראשונה הייתה קשה יותר, כי היינו בלי טלפונים וזה יצר אתגר משמעותי עם הילדים. הם פיתחו חרדת נטישה. אחרי חודש וחצי חזרתי הביתה, ואז קראו לי לעוד 45 יום. כל פסח הייתי במילואים, וכשסיימנו קראו לנו שוב". עבורו, הקושי העיקרי הוא להשאיר את הבית מאחור. "אשתי עובדת כחוקרת רפואית במשרה מלאה. לא פשוט מבחינתה להישאר בבית ולהתמודד עם כל הסיפור. היא גיבורה". למרות הקושי, קלימן מדגיש כי הוא ימשיך להתייצב בכל פעם שיוזמן. "זו חובה מקודשת וזכות עצומה".
האחים רואי (36) ודן (32) ריינה, מרחובות ותל-אביב
באזרחות: רואי מנהל מוצר בחברת הייטק, דן מהנדס באלביט במילואים: רואי מ"פ בשריון, דן קצין מבצעים בגדוד 121 דן גויס למילואים עם פרוץ המלחמה ועד דצמבר. לסבב השני שנמשך עד אמצע אפריל הוא נקרא בינואר, ובימים אלו הוא בעיצומו של הסבב השלישי. "התייצבנו, יש קושי, אבל אין עוררין על חשיבות המשימה". אחיו, רואי, משרת גם הוא במילואים כבר למעלה מ-180 ימים כמ"פ בשריון. שלושה חודשים לפני המלחמה נולדה בתו השנייה, שי-לי. "לא הייתי ברגעים הראשונים שלה. כשזחלה או נעמדה, הכל ראיתי בסרטונים. אבל לפנינו חיים שלמים, אני אדביק את הפערים", הוא אופטימי. "יש קונפליקט בין הצורך למלא את המשימה בחזית לבין הרצון לחזור לשגרה. אשתי משלמת מחירים כבדים. למרות הכל - היא ממשיכה לתת לבנות שלנו ביטחון ואהבה, מצליחה להיות שם גם בשבילי. היא הגיבורה האמיתית".
