"אנחנו אופטימיים לגבי הכלכלה הישראלית, אבל הרבה תלוי בהתפתחות העימות מול חיזבאללה. חזית מלחמה נוספת שם תטרוף את הקלפים", אומר סטפן קאמפ, שותף בכיר בניהול של אחד הבנקים הפרטיים החשובים והוותיקים בשווייץ, לומברד-אודייר. הבנק נוסד בז'נבה ב-1796 בידי שתי משפחות אמידות, לומברד ואודייר. מאז עבר גלגולים על גבי גלגולים — אבל "בלי להפסיד כסף ולו פעם אחת בכל 40 המשברים הפיננסיים שפקדו את העולם", אומר קאמפ, האחראי גם על הפעילות של לומברד-אודייר בארץ. "אנחנו מוסד פיננסי המנהל ומשקיע את החסכונות הכספיים של לקוחותינו האמידים, כ-350 מיליארד דולר נכון לעכשיו. כולנו, 2,900 העובדים המפוזרים ב-26 משרדים על פני הגלובוס, עובדים בשבילם. רק בשבילם".
נראה שנוכח המתיחויות והתהפוכות בעולם אתם צריכים יותר מומחים לפוליטיקה בינלאומית מאשר לכלכלה ופיננסים.
2 צפייה בגלריה
הלוויית בכיר חיזבאללה שנהרג בידי ישראל. "אנחנו רגועים לגבי המשק כל עוד אין מלחמה כוללת בצפון"
(צילום: אי־פי־אי, WAEL HAMZEH)
קאמפ: "אחרי כמה עשורים שבהם הנושאים הכלכליים עמדו בראש הדאגות של מקבלי ההחלטות ברחבי תבל, הגיע תורה של הגיאופוליטיקה לשחק שוב את התפקיד הראשי. התחזיות הכלכליות שלנו תלויות קודם כל בשאלה האם העימותים המלחמתיים המקומיים הנוטפים דם יישארו מקומיים, או יהפכו למלחמות עולם חדשות. האם למשל המלחמה באוקראינה תתפתח למלחמת רוסיה-נאט"ו, והאם הלחימה בין ישראל לחמאס-חיזבאללה תהפוך למלחמה רבתי בין ישראל, איראן, עיראק, ארה"ב והפלסטינים. על חוסר הוודאות מוסיפות מערכות בחירות מכריעות בארה"ב, באיחוד האירופי ובבריטניה".
לאזרחי העולם יש תחושה שלגוש המדינות המערביות הדמוקרטיות חסר בעל בית עוצמתי, מנהיג מוביל. הבחירות בארה"ב ישנו את התמונה?
"מי שייבחר לנשיא ארה"ב בנובמבר הקרוב חייב לשים דגש מחודש על העוצמה הגלובלית האמריקאית ולהקרין ביטחון עצמי אמריקאי חזק". את הפעילות הישראלית שלו חנך בנק לומברד-אודייר לפני שבע שנים, באמצעות משרד בארץ ודסק ישראלי בז'נבה. "ישראל היא עבורנו אחד מתריסר שוקי מפתח מובילים, שוק מסקרן וחשוב", אומר קאמפ. בסמוך מאוד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל ביקרו כאן בכירי לומברד-אודייר, ושבו לשווייץ מלאי התפעלות "מהיזמות, המקוריות והתעוזה הישראליות", מספר קאמפ. הוא עצמו ביקר פעמיים גם במהלך חודשי המלחמה. והוא מזדהה עם המדינה וחרדותיה.
איזו ישראל רואים מרובע הבנקאות בז'נבה?
"מדינה שחזרה לעמוד על רגליה אחרי מתקפת טרור רצחנית, התאוששה די מהר ומתפקדת כלכלית היטב גם בתנאי מלחמה רב-חזיתית. כושר העמידה של הישראלים ושל המגזר העסקי בפרט, החוסן הלאומי-כלכלי, מעורר השתאות. הכלכלנים שלנו חוזים לישראל צמיחה של כ-2% השנה, בדומה לצמיחה הממוצעת של העולם המפותח. חשבנו שתצמחו יותר מהר, אך ממדי הפעילות העסקית האחרונים מרמזים על האטה מסוימת. גם תתגברו על האינפלציה, שתתכנס לתוואי שנקבע על ידי הממשלה, בין 1% ל-3%. בגלל ההאטה והיחלשות הלחצים בשוק העבודה, אנחנו סבורים שבנק ישראל יוריד עד סוף 2024 את הריבית שלוש פעמים. גם הבנק המרכזי של אירופה, שכלכלתה משתפרת, החל במהלך של הורדת ריבית. בנקים מרכזיים הוכיחו שלא איבדו את כושר השליטה בלהבות האינפלציה".
בבנק לומברד-אודייר, מגלה קאמפ, לא התרגשו מדי מהורדת דירוג האשראי של ישראל, ויש לכך, הוא מפרט, סיבות טובות: מאזן התשלומים הבינלאומי של ישראל חזק, היחס בין החוב לתוצר נמוך יחסית, רזרבות מטבע החוץ גדולות, ו"האקזיטים של חברות הטכנולוגיה חזרו לפרוח". מתחילת השנה הם הגיעו ל-3.5 מיליארד דולר, כולל העסקה האחרונה שבה רכשה SAP הרב-לאומית את WalkMe הישראלית. "כל זה מבטיח ומרגיע מאוד", הוא מציין, "כל עוד איננו נכנסים למלחמה כוללת בצפון המדינה".
ניהול המדיניות התקציבית פחות חשוב היום מניהול המלחמה?
"עדיין יש חשיבות רבה ליציבות התקציבית, בעיני השווקים ובעיני האזרחים, אבל לא רבה מדי; הבכורה עברה לפוליטיקה של הממשלה ולריבית של הבנק המרכזי".
עם היסטוריה של מאות שנות פעילות בנקאית רווחית, לומברד-אודייר לבטח מודרך על ידי עקרון השמרנות בבחירת אפיקי ההשקעה שלה.
"אנחנו אכן שמרניים, יודעים שאין דבר השנוא יותר על לקוחותינו מלהפסיד את כספם, גם אם כספם רב וכבד. איננו נותנים אשראי ומשכנתאות ולא מממנים מיזוגים והשתלטויות. לומברד-אודייר מצטיין בגישתו האישית לכל לקוח, בתפירת תיק השקעות התואם את צרכיו. בכך יתרוננו התחרותי. אבל שמרנות וזהירות אינן חזות הכל; אנחנו נאמנים לסיסמתנו לחשוב על הכל מחדש כל העת. להיות גמישים, יצירתיים וחדשניים. הטכנולוגים שלנו פיתחו תוכנת ניהול פיננסי שזכתה להצלחה רבה ומותקנת בעשרות בנקים".
שמעת לקוחות המבקשים שלא תשקיעו את כספם בניירות ערך ישראליים?
"לא. לישראל יש מוניטין קבועים של משק פורץ דרך, חסון וחדשני. אנא, שמרו על זה טוב-טוב, גם במלחמה".
שקיעה אפריקנית
20 השנים האחרונות של ממשלת הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC) בדרום-אפריקה היו קטסטרופה כלכלית וחברתית. בתחילת 2024 נרשמה שם אבטלה של 32%, ואבטלת צעירים של 63%. רבבות רציחות פליליות מתרחשות מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום שביעי בעולם בעצימות הפשע האלים. מחוץ למחוז קייפטאון, בו שולטת מפלגת המרכז הליברלית, כל יציאה למרחב הציבורי כרוכה בסיכון אישי. החיים קשים וקצרים: תוחלת החיים נאמדת ב-61 שנה, לעומת 83 בישראל.
דרום-אפריקה היא גם אחת המדינות הספורות שבהן רמת ההכנסה – התוצר המקומי השנתי לנפש — ירדה ב-14 השנים האחרונות ב-23%, ל-6,700 דולר. בישראל היא עלתה באותו פרק זמן ב-60% – ל-55,000 דולר. 21% מאוכלוסיית דרום-אפריקה חיים מפחות משלושה דולר ליום. מדדי אי-השוויון הכלכלי התפרסמו בפעם האחרונה ב-2014 ומיקמו אותה כמדינה הכי לא שוויונית בעולם. מאז אי-השוויון העמיק עוד. בדירוג השחיתות הבינלאומית עלתה דרום-אפריקה למקום 83 (ממקום 45 לפני עשור וחצי), עלייה המשקפת את חדירת השחיתות והשוחד לכל רובדי החיים הציבוריים והפוליטיים, והפיכתם לאורח חיים מקובל.
ובמה עסקה בשנה החולפת מפלגת השלטון? לא בשיפור הכלכלה והחברה, אלא ב"פשעי ישראל והציונות", אובססיה שהייתה אמורה להסיט את תשומת הלב מכישלונותיה המתמשכים. לשם כך הורכבה משלחת גדולה של משפטנים ונשלחה לעיר ההולנדית היפה והיקרה האג כדי לדרוש מבית הדין הבינלאומי לצדק עונש לישראל על "רצח עם ברצועת עזה".
זה לא עזר. בבחירות שנערכו בתחילת השבוע חטף ANC את עונשו. רק 40% מהבוחרים – הרבה מתחת לכל תחזית – הצביעו למועמדים שלו, לעומת 65% ומעלה לפני שמונה שנים בלבד. עם פרסום תוצאות הבחירות השתרר בפרטוריה כאוס פוליטי. קשה לנחש האם מפלגת השלטון המוכה תלך לקואליציה עם השמאל הסהרורי-הקיצוני, עם מפלגתו הפופוליסטית של הנשיא הקודם, המודח והמושחת אף יותר מהנוכחי, או עם הברית הדמוקרטית. החלטותיה בעבר לא מבשרות טובות; האנליסטים סבורים שדרום-אפריקה תמשיך לשקוע.
