"כשמפנים אותי לגל הירש, אני יודע שמנסים למסמס את הבקשה שלי. גם כשמבקשים ממנו לעזור לתאם פגישות עם שרים, או עם ראש הממשלה, אתה יודע שזה ייקח שבועות, לפעמים חודשים. אין לי מושג מה הוא עושה".
את הדברים הקשים הללו אומר קרוב משפחה של אחד החטופים, אבל הטענות כלפי תא"ל במיל' גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים, לא מגיעות רק ממשפחה אחת או שתיים. "לא שוחחתי איתו חודשים, הוא לא נמצא איתנו בקשר, מדובר ביועץ של ביבי, לא יותר", טוענת ירדן גונן, אחותה של רומי החטופה בעזה. אב של אחד החטופים, שהעדיף לא להיחשף, הודה: "אני לא רוצה שבגלל אמירה שלי על הירש, יסגרו עם הילד שלי חשבון, אבל חוץ מפגישה אחת שהייתה די מזמן, אני לא חושב שגל תרם במשהו להחזרה של הבן שלי".
הירש מונה על ידי ראש הממשלה לתפקיד מיד אחרי מתקפת 7 באוקטובר. "כבר מההתחלה היה ברור שמדובר בפארסה, במינוי פוליטי", אומר אחד ממקימי מטה המשפחות. "בזמן שאצלנו כבר היו רשימות, נתונים, מספרים, צוותי עבודה, הירש היה חסר אונים". "ייתכן שהוא רלוונטי בטייטל, אבל לי לא היה קשר איתו מעולם", טוען גיא מצגר, שהשבוע הודיע צה"ל כי אביו יורם ז"ל נהרג בעודו חטוף ברצועה. "גם אחרי שהודיעו שאבא נהרג לא שמעתי ממנו כלום".
לטענת המשפחות, התפקיד של הירש מתחיל ונגמר בלהיות זה שמחליט מי ייפגש עם ראש הממשלה. "מדובר בשופר של נתניהו על מלא", אומר קרוב משפחה של חטוף, "הוא נפגש איתנו בקושי, ואם כבר יוצא שנפגשים איתו הוא עסוק בלמרוח אותנו במשפטי אחדות. המסר של גל הוא תמיד - לא להעביר ביקורת באמצע מלחמה".
הירש, מצידו, טען בפני מקורביו: "יכול להיות שאני צריך להיות יותר שחצן. אני לא יוצא לתקשורת, עובד בשקט, אז מציירים תמונה כאילו אני לא עושה כלום". גם במשרד ראש הממשלה הופתעו מהתלונות על הירש, ואומרים כי הוא מוביל את הנושא בישיבות הקבינט. גורם ביטחוני בכיר הגיב לדברים: "על מי הוא בא לעבוד? הירש ממש לא פונקציה בקבינט".
מטעם הירש נמסר בתגובה: "במסגרת תפקידו, הירש שותף לדיוני קבינט המלחמה ולהערכות המצב, מתאם את פעולות הממשלה, הכנסת, רשויות המדינה, מערכת הביטחון, הקשר למשפחות והקשר עם גורמים בינלאומיים בתחום. הוא מייעץ למקבלי ההחלטות בקבינט המלחמה ומתכלל את התחום על כל היבטיו. הירש מקיים קשר רצוף עם משפחות החטופים מסביב לשעון מפרוץ המלחמה ועד עתה. עד היום הוא פועל ללא תמורה והסכם נחתם עימו רק כעבור חצי שנה מתחילת תפקידו".
+++
מטרים ספורים מהכניסה לכנסת עומד מאהל מפוני הצפון ועליו הכתובת "תושבי הצפון לא שקופים". "שמונה ח"כים בלבד עצרו פה בשבועיים האחרונים, ואף אחד מהם לא מהליכוד", טוענת בריינה וסרמן (72), מפונה משלומי וליכודניקית בנשמה שמאיישת את המקום בכל יום.
גם ראשי הרשויות בצפון והתושבים מאוכזבים משרי הממשלה, "רוב השרים עולים לצפון רק בשביל לסמן וי. מגיעים, שומעים קצת את הבעיות, עושים תמונה יפה ולך תחפש אותם בסיבוב", אומר אביחי שטרן, ראש עיריית קריית-שמונה.
ב-1:00 בלילה שבין שני לשלישי, יצחק וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מעוצמה יהודית, החליט לעלות צפונה. עקב המצב הביטחוני המסוכן, בשב"כ סירבו לאשר את הנסיעה, אבל השר התעקש. הוא ישב עם שטרן בחמ"ל עד השעות הקטנות של הלילה, ולפנות בוקר פרש לישון ברכב.
מתברר שהשר הפך לסוג של תושב קבע בצפון, למרות שהוא מתגורר בכלל בצפון ת"א. התושבים מדווחים שהוא מסתובב באזור ללא הפסקה, נפגש איתם, שומע את הבעיות ומנסה לתת פתרונות שלרוב בכלל לא נמצאים בתחומי המשרד שלו. "הוא ביקש מאיתנו טלפונים ומתקשר ביוזמתו לתושבים, בניגוד לשרים שנעלמים או לא חוזרים אלינו בכלל", מספר דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה.
"מגיעים לכאן מעט מאוד שרים, ומי שכבר מגיע בעיקר אומר לנו מה אי-אפשר לעשות", מוסיפה רעות בן נון, תושבת כפר בלום. "אני לא מופתעת מווסרלאוף, אני מופתעת ששאר השרים לא מתנהגים כך".
כשהמשרד שלו לא יכול לעזור, וסרלאוף מתווך בין ראשי הרשויות, ולפעמים גם בין האזרחים עצמם למשרדי הממשלה. כשהוא מוצא פקיד ביצועיסט שמבין עניין - הוא מפיל עליו משימות. יש כמה פקידים שבטלפון שלהם הוא כבר שמור בתור "וסרלאוף לא לענות", כי הם מתקשים לעמוד בעומס הפניות שמגיעות ממנו.
"בממשלה הזאת, לא צריך הרבה בשביל להיות שר טוב, אבל הוא גם בן אדם", מוסיף שטרן, שנכנס השבוע לעימות חזיתי עם נתניהו. "אתה גם רואה כמה חשובים לו ראשי הערים, בניגוד לראש הממשלה שמספיק אטום בזמן מלחמה להתעסק בפוליטיקה קטנה, לבוא לקריית-שמונה, להסתובב עם מועמד הליכוד ולהתעלם ממני. פלא שהצפון נראה ככה אחרי שמונה חודשים?"
וסרלאוף שומע את הדיבורים סביבו ובעיקר משתדל לא למשוך אליו יותר מדי אש, או כמו שאומר אזולאי: "ממני הוא ביקש לא לדבר עליו יותר מדי, כדי שלא ישימו לו רגליים בממשלה, אתה מבין לאיזה מצב הגענו?"
ערב סגירת הגיליון, מספר חברי הכנסת שביקרו במאהל עדיין עמד על שמונה.
+++
ביום שלישי שעבר אישרה מליאת הכנסת באופן סופי, וללא מתנגדים, את הצעת החוק שקידמו יחד הקואליציה והאופוזיציה בהובלת יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, להגנה על בני ובנות זוג של משרתי ומשרתות מילואים מפיטורים. החוק גם דואג לפצות רטרואקטיבית נשות מילואימניקים שפוטרו, או כאלה שהוצאו לחל"ת ולא זכו לדמי אבטלה מאז 7.10.
מי שעומד מאחורי החוק הוא פורום נשות המילואימניקים, שהקימו קהילה ויצאו למאבק על הזכויות שלהן. "התחושה הייתה שאנחנו שקופות, בני הזוג יצאו למלחמה ואנחנו נשארנו עם ילדים בקריסה ובתים לא מתפקדים", אומרת רותם אבידר צאליק, ראש תחום כנסת וממשל בפורום, "נכון, לא השתתפנו בקרב, אבל אנחנו בקרב על הבית". נשות הפורום האמינו שאת המענה יקבלו משר הביטחון, אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. "החוק הזה דרש תקצוב של 70 מיליון שקל", מספרת רותם. "עם שר האוצר סמוטריץ' הצלחנו לקבוע פגישת עבודה די מהר. לזכותו ייאמר שהוא הגיע חמוש בטבלאות אקסל ובא לדבר תכלס".
באוצר הקציבו 35 מיליון שקל לטובת החוק, והציפייה הייתה שאת החצי הנותר ייתן משרד הביטחון. "המשרד של גלנט קיבל תקצוב של תשעה מיליארד שקלים כדי לדאוג למשפחות המילואימניקים, אבל השר פשוט התעלם מאיתנו", טוענת רותם, "גם כשכבר נקבעה פגישה אחרי מספר חודשים, התחושה הייתה שהוא נפגש איתנו רק כדי לצאת ידי חובה ובשביל התמונה בסופה". בסביבת שר הביטחון טוענים שהחוק הוגש באופן פרטי וללא תיאום עם השר, למרות שמדובר במסגרת תקציבית גדולה שמחייבת תיאום, ובנוסף מזכירים שהשר הביא מיליארדים לתוכנית מקיפה שנועדה לתת מעטפת כלכלית למשרתי המילואים ולמשפחותיהם.
בסופו של דבר החוק עבר גם בלי הכסף של משרד הביטחון. באוצר גירדו קצת מפה, יו"ר הקואליציה מצא קצת משם ו-35 מיליון השקלים החסרים גויסו, אבל הן נשארו עם טעם מר, "חלק מהתוכניות לתמיכה במילואים שהועברו בתחילת המלחמה כבר לא רלוונטיות, כי אף אחד לא לקח בחשבון שזה יימשך כל כך הרבה זמן", אומרת רותם, "אני רוצה לדעת ששר הביטחון שלי רואה לנגד עיניו את התפיסה החדשה לגבי משרתי המילואים. בסוף זה לא רק בעלי בצפון או בעזה, זו כל המשפחה". ¿
