בערב שבת, 6 באוקטובר, למירב דלאל הייתה תחושה לא טובה. "אמא שלי הכניסה לי לראש שלא נכנסים הביתה אחרי שיצאת, ובפעם השלישית שגיא נכנס התחלתי להיות מלאת זיעה ופחד. הגוף שלי רעד", היא משחזרת בראיון לפודקאסט "הכותרת" של ynet.
נובה היה הפסטיבל הראשון שגיא הלך אליו, והוא מאוד התרגש לקראתו. "יומיים לפני המסיבה הוא בא אליי והתחיל לבחור בגדים", מספר אחיו הגדול גל. "הוא והחברים שלו התכוננו איזה שלושה חודשים. היה לי חשוב ללכת לשם, להיות חלק מהחוויה שלו, לשמור עליו. הוא נסע עם החברים בלילה' ואני הגעתי ב-6:00 בבוקר. גיא חיכה לי בכניסה כולו מבסוט, מאושר. נתן לי חיבוק, נשיקה, צילם סלפי של שנינו לאמא. וזהו, אז התחיל ה'צבע אדום' והמסיבה נעצרה.
"הצעתי לגיא ולחברים שלו לבוא לדירה שלי ושאלתי את גיא אם הוא רוצה לבוא איתי באוטו, אבל הוא לא רצה לעזוב את החברים שלו ואמר שיגיע איתם. אני יצאתי כמה דקות קודם, מה שנתן לי יתרון, כי הפנו אותי למטעים, לשטח הפתוח שכולם רצו בו. נתקעתי עם הרכב ברגע שהירי התחיל, ורצתי לכיוון השני. התחבאתי מתחת לעץ עד שהייתי צריך לברוח גם משם. בשלב הזה עדיין הייתי בקשר עם גיא. במקום הבא שהתחבאתי בו הוא כבר לא ענה לי".
בינתיים אל הבית באלפי מנשה מגיעים בני משפחה וחברים כדי לתמוך בהורים. "אחי והאחיות שלי הגיעו בבוקר כי הבנו דרך גל שמשהו לא טוב קורה. גיא הוא ילד מאוד אחראי, והתכתב איתי כל המסיבה. חיכיתי לרגע שהוא יתקשר, והוא לא", מספרת מירב. "ב-11:00 אחותי צועקת לי 'מירב, גיא חי, אבל' והתחלתי לצרוח 'רק לא חטוף, רק לא חטוף'. ואז התעלפתי".
אחרי שהסתתר במשך שעות, גל הצליח להימלט מהמחבלים וחולץ מאזור המסיבה. "כשיצאנו, התקשרתי לאבא שלי והוא אמר לי לחזור הביתה כמה שיותר מהר. אמרתי לו שאם משהו קרה לגיא שיגיד לי. הוא סיפר שחמאס פירסמו סרטון. כולם כבר ידעו שגיא חטוף ולא אמרו לי כדי שאוכל להתרכז ולהציל את עצמי. שרדתי את כל זה, אבל לא הייתה שום נחמה, שום הקלה בלצאת בלעדיו".
מאז אותה שבת החיים במשפחת דלאל התהפכו. "אנחנו לא ישנים הרבה, או שיכול להיות מצב הפוך, שאני ישנה כל היום, בורחת מהכאב. ברגע שמתעוררים התחושה שהגוף כואב, קשה לו להניע. כאילו שמו לך 100 טונות על הראש ו-200 טונות על הלב", מספרת מירב. "כשאני לבד ומתחילות המחשבות הרעות, אני משתדלת לקרוא את פרק התהילים של גיא. אני כל הזמן מדברת איתו. היינו יושבים שעות ומדברים, וזה כל כך חסר.
"לפני שהוא יצא, אמרתי לו, 'גיאגו, אם קורה משהו, אתה עוצם את העיניים ומקבל מכה בחזה, בלב, בוסט של אהבה מאימא. אתה חושב על אימא, על אבא, על גאיה, על גל, ואתה מקבל את כל האהבה שלנו ואתה נרגע'. הוא פתח זוג עיניים גדולות ואמר לי, 'אימוש, את האימא הכי טובה בעולם'. הילד שלי הלך לבלות וחטפו לי אותו, לקחו לי את הילד ממדינת ישראל. פתאום להיות אמא של גיא מול כל העולם זה קשה. אנחנו משפחה פרטית, אינטימית, ופתאום כולם מכירים אותנו".
למרות הקושי, מירב עדיין מחזיקה באמונה שהוא ישוב. "גיא הוא ילד חזק, ואני יודעת שהאהבה והתמיכה שיש לו בבית נותנות לו כוח. אני גם לא רואה אופציה אחרת. גיא שלי צריך לחזור אליי".
"הכותרת" – פודקאסט החדשות היומי של ynet בסדרת שיחות שבועית עם משפחות החטופים. בין הדאגות והפחדים לחלומות והתקווה, ועם ההתמודדות היומיומית של אלו שמחכים ליקיריהם שישובו. ניתן להאזין לכל הפרקים בסדרה, ולשאר פרקי הכותרת, באתר ובאפליקציית ynet, בספוטיפיי, באפל פודקאסטס ובכל אפליקציות הפודקאסטים.
