אתמול בצהרי היום, כאשר גיא ששון עלה למגרש החימר בפריז כדי להתמודד עם ההולנדי סם שרודר בגמר רולאן גארוס בכיסאות גלגלים, קטגוריית קוואד (הגבוהה ביותר בנכות), ערוצי החדשות בישראל עדיין לא החלו לשדר את הידיעות על חילוץ ארבעת החטופים מעזה והחזרתם הביתה.
פיסות המידע הראשונות החלו לזרום בעיצומה של המערכה השנייה, אחרי שששון ניצח בראשונה 2:6. שרודר השווה ל-1:1 במערכות, והדו-קרב האדיר ביניהם הוכרע רק בשובר השוויון של המערכה השלישית. מרוב התרגשות ששון שכח ששובר שוויון במערכה מכרעת בגראנד סלאם נמשך עד 10 והוא חגג כבר כשהוביל 5:7, אבל בהמשך התאושש וחגג בפעם השנייה (והאמיתית) עם ניצחון 7:10.
ששון בן ה-44 קיבל על הזכייה הראשונה בקריירה בטורניר גראנד סלאם 66 אלף דולר, אבל הפרס האמיתי היה הרגע שבו נודע לו מה מתרחש במקביל במדינה. ששון הנרגש התעטף בדגל ישראל בטקס הענקת הפרסים ואמר בסיום נאומו: "אני מקדיש את הניצחון למדינה שלי ולחטופים ששוחררו היום, בדיוק קיבלנו בשורה שהם חזרו בחיים. זה בשבילם. עם ישראל חי".
לפני כן אמר ששון: "אני מקווה שהקהל נהנה מהקרב שהיה פה היום, ושהרבה אנשים יגיעו לצפות בטניס בכיסאות גלגלים, זאת רק ההתחלה. רוצה להודות לכל הצוות שלי שנתן לי כוח במשך הטורניר הזה, הייתה אווירה נהדרת. היה לי גמר נהדר וקרב טוב. במפגשים האחרונים בינינו, שרודר הרס אותי. הוא שחקן מדהים ונתן את כל כולו, אבל אני שמח שהפעם המשחק הלך לכיווני. אני בטוח, סם, שנתחרה בעוד הרבה גמרים".
המפגש האחרון בין השניים היה לפני פחות מחמישה חודשים, בגמר אליפות אוסטרליה. ששון עשה היסטוריה כשהפך לטניסאי הפראלימפי הישראלי הראשון בגמר טורניר גראנד סלאם, אלא שאז שרודר ניצח – ואתמול הגיע הנקמה הספורטיבית המתוקה. אבל זה לא הסתיים כאן. כמה שעות לאחר מכן נפגשו ששון ושרודר שוב – בגמר הזוגות – והפעם ידו של ההולנדי הייתה על העליונה. שרודר ובן ארצו נילס וינק (שאותו ניצח ששון בחצי הגמר ביחידים) ניצחו את הישראלי ואת בן זוגו אנדי לפתורן הבריטי 6:7 (9), 1:6.
עופרי לנקרי, המאמנת של ששון, אמרה אחרי גמר היחידים: "זאת הרגשה מדהימה, אנחנו עובדים ומתאמנים כל כך קשה על מנת לשפר כל אלמנט הכי קטן במשחק של גיא. הגענו עם טקטיקה טובה הפעם, וגיא היה נחוש להתמיד בה, וזה עבד. כל כך שמחנו לשמוע על השבת ארבעת החטופים בחיים, השמחה כפולה. גאים לייצג את המדינה בזמנים הקשים האלה, ולהביא כבוד. מקווים לעוד בשורות טובות, אל-אל ישראל".
היבלות על הידיים
ששון נפצע בעמוד השדרה בתאונת סקי בשנת 2015. כחלק מהשיקום הוא ניסה מספר ענפי ספורט עד שגילה את הטניס, לאחר שאומץ על ידי מועדון אילן ר"ג (ספיבק), שם הציעו לו להצטרף לכדורסל בכיסאות גלגלים. ששון מצידו פחות התעניין בספורט קבוצתי, ובטח לא כזה שקשור לכיסא גלגלים. "כבר קמתי מהכיסא והלכתי עם מקל", הוא סיפר בראיון ל-ynet בינואר האחרון, "אבל אז הציעו לי טניס. אני אוהב טניס, שיחקתי כשהייתי ילד. הבנתי ששוב אצטרך לחזור לכיסא הגלגלים ולא רציתי, אמרו לי 'תנסה פעם אחת'. התיישבתי, ראיתי כמה זה מאתגר, סופר-מקצועני ולאיזה רמות אפשר להגיע – והתאהבתי".
הוא לא חשף מיד בהתחלה בפני בני משפחתו את האהבה החדשה שלו, שהייתה כרוכה כאמור בחזרה לכיסא גלגלים. לדבריו, הוא לא ראה בכיסא חולשה, אלא שלב בשיקום שאותו עבר, ולא ידע איך לבשר למשפחה שהתחביב, שבעתיד יהפוך לקריירה שנייה, מצריך חזרה לכיסא. אבל את היבלות בידיים אי-אפשר היה להסתיר, ובסופו של דבר ששון גילה את הסוד לבני המשפחה: הוא מצא מסגרת מאתגרת, שדוחפת אותו קדימה. בראשית דרכו הוא שיחק בקטגוריית האופן, דרגת נכות קלה יחסית, וכשהורע מצבו הגופני סווג כשחקן קוואד.
ששון הוא איש נדל"ן, שמלבד הספורט מוצא את עצמו בנסיעות מסביב לגלובוס גם בגלל העבודה. הוא לא מתגורר בישראל בשנתיים האחרונות לאחר שהמשפחה עברה להתגורר ביוסטון, בגלל אשתו איה שעובדת שם כגינקולוגית, אך הוא עדיין מקבל תמיכה מספיבק ומההתאחדות הפראלימפית. ששון סיפר שליד המיטה שלו בבתי המלון ברחבי העולם ישנם שלושה שעונים: שעון ת"א, שעון יוסטון והשעון בעיר שבה הוא נמצא, בימים אלה כאמור בפריז. "לפעמים זה מבלבל. אתה קם, שואל את עצמך איפה אני, בודק מה השעה אצל המשפחה ואם עוד אפשר להתקשר", הוא אמר.
ששון השתתף כבר במשחקים הפראלימפיים בטוקיו לפני שלוש שנים, והוא אמור להתחרות גם בפריז. לישראל יש כבר מדליית זהב פראלימפית בטניס, זו של נועם גרשוני מ-2012, והזכייה אתמול ברולאן גארוס הופכת את ששון למועמד רציני לשחזר את ההישג שלו, או לפחות לעלות על הפודיום.
