גם בשנת 2024 ישנם בני נוער שבמקום לשבת בכיתה הממוזגת מעדיפים להתמחות במקצועות שדורשים עבודת כפיים ולא מעט זיעה: כ-8,000 תלמידים בשנה ניגשים לבגרות בהיקף של חמש יחידות לימוד בחקלאות, מתוכם כ-600 בוחרים בענף הרפת.
46 כפרי נוער פועלים בישראל, ובהם מתחנכים אלפי תלמידים מהארץ ומהעולם, במסגרת פרויקט נעל"ה. המודל הייחודי של כפר הנוער כולל בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי, שבו מכוורות, רפת, חממות, כרם-יקב, מטעים ועוד. התלמידים בוחרים ענף התמחות שעליו ייבחנו בבגרות, שכוללת חלק עיוני וחלק מעשי של מחשבים, ביולוגיה ופיזיקה.
ב-12 מכפרי הנוער פועלת רפת, ובסך הכל חיות בהם כ-1,300 פרות חולבות. תנובת החלב של כפרי הנוער עומדת על 14 מיליון ליטר בשנה, והתנובה הממוצעת בכל אחד מהם עומדת על כמיליון ו-150 אלף ליטר בשנה - הרבה יותר מרפתות משפחתיות, וזאת בזכות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת הכוללת תוכנות מחשוב לניהול הרפת.
"רוב הרפתות מצוידות בציוד חליבה חדשני, שכולל תג זיהוי אלקטרוני ומערכות חישה שמנטרות בזמן אמת את המידע לגבי כל פרה", מסביר ז'אן אטלי, מפקח על המשקים החקלאיים בכפרי הנוער בחינוך התיישבותי. "במלחמה, כשחלק מהצוות גויס למילואים, התלמידים גילו אחריות והתגייסו למאמץ במשק החקלאי של כפר הנוער".
מניתוח נתוני הרפתות בשנה האחרונה עולה שכפר הנוער גלים בחוף הכרמל הגיע למקום הראשון עם תנובת שיא של 13,381 ק"ג בממוצע לכל פרה. למקום השני הגיע כפר הנוער הכפר הירוק ברמת השרון עם 12,604 ק"ג בממוצע לפרה, וצמוד אליו, במקום השלישי, נמצא כפר הנוער ויצו נהלל בעמק יזרעאל עם 12,569 ק"ג בממוצע לפרה.
סוניה שיגרין (17) ממגדל העמק היא תלמידת כיתה י"א במגמת פיזיקה בכפר הנוער גלים, שהגיע למקום הראשון. "אני עובדת ברפת כבר שנה וחצי", היא מספרת. "בהתחלה היה לי קשה עם הריח ועם העבודה הפיזית, אבל הבנתי שלעבוד עם חיות זה ממש כיף והתחלתי להתקדם. היום אני כבר אחראית משמרת ואחראית על שלושה-ארבעה תלמידים, מכינה סידורי עבודה ומכשירה אותם. אני קמה בארבע וחצי בבוקר, והפרות כבר מזהות אותי ושמחות לראות אותי. זה ניסיון לחיים. תלמידים שלומדים רק חומר עיוני ולא חווים התנסות כזאת מפסידים. אנחנו גאים בהישגים שלנו שהביאו אותנו למקום הראשון".
אור יצחק (14), תלמידת כיתה ט' מעומר שלומדת במסלול רפואה בכפר הירוק ועובדת ברפת, מספרת ש"הלימודים קשים, אבל אנחנו מתמודדים. בחרתי ברפת כי זה ענף מאוד ייחודי ומאוד התחברתי לעבודה ולפרות. כשאנשים שומעים שאני עובדת ברפת במקום ללמוד סייבר שזה הכי נחשב, זה נראה להם משונה. אבל העבודה ברפת היום היא לא מה שהייתה לפני מאה שנה. היא חדשנית ומתקדמת, המכונות הן אוטומטיות והמערכת קולטת את הנתונים של כל פרה. זה כיף שהגענו למקום השני, אבל בשנה הבאה אנחנו מכוונים למקום הראשון".
נציג כפר הנוער שהגיע למקום השלישי הוא אלי ורשבסקי (18) מעפולה, תלמיד כיתה י"ב בכפר הנוער ויצו נהלל במגמת חקלאות בענפים רפת ודבוראות. "הגעתי לתחום בכיתה ט'", הוא מספר. "אני ילד עירוני שהגיע ללמוד בכפר הנוער. המעבר היה טיפה קשוח, אבל לא קשה כמו שחשבתי. התחלתי לעבוד ברפת מתוך סקרנות ועם הזמן הבנתי כמה אני נהנה ולומד מזה וכמה אחריות נותנים לי. אני קם מוקדם בבוקר, מדריך את התלמידים הצעירים ברפת ומסביר להם שהכי חשוב זה היחס לפרות. אני רואה בזה עתיד. החלום הציוני שלי הוא להקים רפת אחרי הצבא ושנת השירות. זו עבודה קשה וסיזיפית, אבל אני נהנה מזה. בשנה שעברה קיבלתי תעודת הוקרה של רפתן מצטיין ממועצת החלב, ואני היחיד מנהלל שקיבל כזו. מבחינתי אין דילמה, אצלי הפרות מנצחות את הטיקטוק והאינסטגרם. ברפת אני מרגיש הכי טוב בעולם".
ד"ר סער הראל, מנהל המנהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית נוער, סיכם: "תחום החקלאות והסביבה מהווה עוגן ערכי ופדגוגי בחינוך ההתיישבותי תוך חיבור לקדמת המדע והטכנולוגיה. הלימודים לבגרות בחקלאות משלבים פן עיוני לצד פן מעשי וידע במחשבים, רחפנים, רובוטים ואפליקציות. הקורונה והמלחמה חידדו את החשיבות הלאומית בקיומה של חקלאות ישראלית עצמאית ומתקדמת, ובטיפוח הדור הבא באגרו טק, מחקר ופיתוח המדעי".
