רואים ואינם נראים
בביתן המחודש לתרבות יהודית ולפולקלור שנפתח במוז"א, מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב, מוצגת התערוכה "כתבי לילה" של האמנית דפנה שלום. התערוכה עוסקת בנושאים כמו זהות ורוחניות. חלק מהעבודות נוצרו במיוחד עבורה ומשלבות פריטים מאוסף המוזיאון. במרכז התערוכה מהדורה של ספר שמות בכתב ברייל וסביבו צילומים ורישומים, בשילוב המכיל שני סוגי "עיוורון": העיוור לא רואה את הרישומים, והרואה לא מבין את הכתוב. בעבודה "כלי כסף" מונחת על גבי דף ברייל "יד" לתורה מאוסף המוזיאון, שהופכת מכלי קודש שימושי למשהו מיותר, באין עין רואה. עבודה נוספת היא תכשיט בצורת המילה גודו, ששלום יצקה בשפת הסימנים ומתייחס לאבסורדיות של התקופה. "המבדיל", עבודת וידיאו, משלבת קריאות של אמנית הקול ויקטוריה חנה. שם התערוכה, "כתב לילה", הוא שם שיטת כתיבה שהומצאה על ידי חייל בצבא נפוליאון לצורך העברת מסרים בחישכה ושימשה בסיס לכתב ברייל. עד ינואר.
ביחד ולחוד
תערוכת יחיד חדשה של האמן ערן שקין, "התכנסות", מוצגת בגלריה חזי כהן בתל-אביב, ובה סדרת עבודות משלוש השנים האחרונות. ערן שקין עוסק בציורי דיוקן – הדיוקן משמש מעין סיסמוגרף לבחינת תנועות בנפש, דופק חברתי או הלך רוח. בתערוכה מוצגים מקבצים של נשים וגברים, לבד, בצמד או בקבוצה, ונבחנים היחסים, הרגשות והמבעים שעל פניהם, על רקע תקופה מעורערת. העבודות מעלות תחושות של קרבה וחום אנושי לצד דאגה מאובדנם של אלה בעידן שבו תקשורת ויחסים מתווכים מבעד למסכים. מעין תהייה על עתיד היחסים בין בני אדם ובין בני אדם לעצמם. עד 13 ביולי.
