לרגע הזה חיכתה ליאורה ארגמני במשך שמונה חודשים ויום. חודשים של מאבקים, בזמן שמצבה הבריאותי הולך ומידרדר. ושלשום, שעות אחרי שחולצה מהשבי, הגיעה נועה לבקר את אמה בבית החולים שיבא.
זה היה מפגש מורכב, ומילים כמעט ולא נאמרו בו, אבל לפעמים לא צריך הרבה מילים כדי להתרגש. יעקב ארגמני, האב, סיפר אתמול כי אלה היו רגעים קשים. הוא העריך שליאורה הבינה שנועה שוחררה, אבל לא הצליחה להביע את הרגשות שלה בשל מצבה, ולומר את מה שהיא כל-כך חיכתה לומר לנועה כשתפגוש אותה.
מנכ"ל איכילוב, פרופ' רוני גמזו, עדכן שלשום כי נועה "למדה על מצבה המורכב" של אמה, וסיפר כי המחלה של ליאורה במצב מתקדם.
בינתיים, שתי אחיותיה של ליאורה הגיעו לארץ בסיוע משרד החוץ, ובשיתוף פעולה עם ורד עצמון משולם - ראש אגף חוסן של זק"א.
בן זוגה של נועה, אבינתן אור, עדיין נמצא בשבי חמאס. השניים נחטפו ממסיבת נובה, שאליה הגיעו יחד. גליה דקל, אחותו, סיפרה באולפן ynet אתמול כי היא חשה "שמחה עצומה ומדהימה" כשנודע לה על חילוצם של ארבעת החטופים. "זה נס גדול ומדהים ומרגש, אך מצד שני אבינתן עדיין שם וזה ועדיין הכאב הכי נורא שאפשר לחוות, ודאגה גדולה", אמרה.
