ביצוע סדיר של פעילות גופנית נחשב "לתרופה" של הטבע לשיפור המצב הבריאותי. לכן הוא כלול בהמלצות הרפואיות לטיפול ומניעה בגורמי סיכון ידועים לתחלואה כגון לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם, עלייה ברמות הסוכר ועוד. לאחרונה התברר שביצוע של פעילות גופנית יעיל גם במצבים של כאבים על רקע אורתופדי, למשל כאבי גב כרוניים או כאבי ברכיים, שפעילות גופנית מותאמת גורמת להקלה משמעותית שלהם.
למרות שמחקרים רבים הוכיחו כי ההשפעות ארוכות הטווח של פעילות גופנית לא נופלות במקרים רבים מאלה של טיפול תרופתי, ובמצבים שונים אף עולות עליו, אנשים רבים שזקוקים לה – מוותרים עליה. מדוע? ראשית, לקחת תרופה זה דבר שלוקח דקה ואילו פעילות גופנית צורכת זמן, 90-150 דקות שבועיות על פי המלצות ארגוני הבריאות. הסיבה השנייה היא שלרוב לוקח הרבה זמן, לפחות ארבעה שבועות, עד שהפעילות הגופנית מתחילה לגרום להשפעה ממשית על המצב הבריאותי, ומטופלים רבים מעדיפים לבלוע כדור ולהרגיש טוב באופן מיידי.
הבעיה היא שיש כאן אפקט מרמה, אשר גורם לרבים לחשוב שאין צורך בפעילות גופנית אם רמות לחץ הדם, לדוגמה, תקינות בעקבות הטיפול התרופתי, משככי כאבים מעלימים את כאבי הגב וכדומה. המציאות, כמו ברוב המקרים, לא כזאת פשוטה. מחקרים רבים מראים ששילוב של ביצוע פעילות גופנית עם טיפול תרופתי גורם להשפעה גדולה יותר באופן משמעותי על המצב הבריאותי מאשר הטיפול התרופתי לבדו.
כך, למשל, מחקרים שבדקו את השפעות הטיפול התרופתי והפעילות הגופנית על רמות לחץ הדם גילו שלאורך זמן, כל אחד מהם יעיל בערך באותה מידה בהפחתת לחץ הדם. שניהם גרמו לירידה של לחץ הדם הסיסטולי (הערך הגבוה) בכעשרה מ"מ כספית. לעומת זאת, אצל מטופלים עם לחץ דם גבוה ששילבו את הטיפול התרופתי עם פעילות גופנית התרחשה ירידה משמעותית יותר: 15 מ"מ כספית בממוצע. תוצאות דומות נמצאו גם בהשפעה של "השילוב" על שומני הדם, על רמות הסוכר בדם ועוד. התוצאות מלמדות חד-משמעית שרצוי לשלב פעילות גופנית עם טיפול תרופתי כדי לזכות באפקט המקסימלי.
מנגנונים שונים
למה בעצם זה קורה? כי פעילות גופנית פועלת על הגוף במנגנונים שונים מאשר הטיפול התרופתי. כך, לדוגמה, בהפחתת שומני הדם. תרופות להפחתת הכולסטרול (סטטינים) מעכבות את קצב ייצור הכולסטרול בכבד. לעומתן, הפעילות הגופנית מפחיתה את רמות הכולסטרול על ידי הכנסה מוגברת של כולסטרול לתאי השריר בזמן הפעילות. לכן הטיפול התרופתי יעיל בהורדת הכולסטרול בעיקר במצבי צום, ואילו פעילות גופנית יעילה בהורדת הכולסטרול בשעות לאחר הארוחה. בשל כך "השילוב" גורם לא רק לירידה משמעותית יותר ברמות שומני הדם, אלא גם נותן הגנה מפני עלייה זמנית ברמות הכולסטרול בדם לאורך כל שעות היום – מה שמפחית בצורה משמעותית את הסיכון ללקות באירועי לב ובשבץ מוחי.
יתרון נוסף להוספת פעילות גופנית הוא הפחתת תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות המשמעותיות של התרופות להפחתת כולסטרול היא פגיעה בתהליכי ייצור האנרגיה בשרירים, מה שיכול לאורך זמן לגרום לירידה בתפקוד השרירים ולפגיעה בכושר הגופני. פעילות גופנית מנטרלת את הבעיה כי היא משפרת את תפקוד השרירים. מחקרים גילו כי עם הטיפול המשולב השרירים משפרים את תפקודם וחל שיפור משמעותי בכושר הגופני של המטופלים.
יחד נגד הכאב
הוספת הפעילות לטיפול התרופתי חשובה גם להתמודדות עם כאבים. החיסרון העיקרי של תרופות משככות כאבים הוא ששימוש ממושך בהן, שמתרחש במצבים של כאב כרוני, גורם לפגיעה בייצור חומרים משככי כאבים שמיוצרים באופן טבעי במוח. לכן שימוש ממושך דווקא עלול לגרום להגברת הרגישות לכאב ולהסתמכות יתר על תרופות. זה מוביל לאורך זמן לעלייה במינון התרופתי, ויש אף סכנה להתמכרות.
מחקרים הראו ששילוב של פעילות גופנית מותאמת עם הטיפול התרופתי, אפילו לפרק זמן של שלושה שבועות, הגדיל משמעותית את משך הזמן של ההקלה בכאב, ובעקבות כך ניתן היה להפחית את השימוש בתרופות. ההסבר: פעילות גופנית כרוכה בהפעלה אינטנסיבית של שרירי ומפרקי הגוף. כדי לעמוד במאמץ, במהלך הפעילות מפריש המוח חומרים משככי כאבים טבעיים. דוגמה קיצונית לכך היא תחושת ה"היי" שמרגישים רצי מרתון במהלך המאמץ הכביר שהם מבצעים, אולם אותו מנגנון פיזיולוגי פועל גם בזמן פעילות גופנית קלה, אם כי באופן מתון יותר.
לסיכום: התחלתם טיפול רפואי? כדי למקסם את השפעותיו ולהפחית את רוב תופעות הלוואי שלו, סביר שמומלץ להוסיף לו פעילות גופנית. כדאי להתייעץ על זה עם הרופא.
הכותב: פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף (plife.co.il) לפיזיותרפיה וכושר אישי.
