"היו תקופות שבהן הם כמעט לא קיבלו אוכל בכלל. היו תקופות אחרות שבהן זה היה קצת יותר טוב, אבל בסך הכול השילוב של הלחץ הפסיכולוגי, אי-קבלת מספיק מזון או אי-קבלת מזון מהסוג הנכון, ההזנחה רפואית, המוגבלות לחלל, חוסר חשיפה לשמש וכל הדברים האחרים - יש לכך השפעה משמעותית על הבריאות", כך סיפר אתמול ל-CNN ד"ר איתי פסח מבית החולים שיבא, שאחראי על הטיפול הרפואי בארבעת החטופים שחולצו מעזה בשבת.
לדבריו, החטופים סיפרו לו שהם הוכו בשבי, הועברו כמה פעמים ממקום למקום, וכי כמה שומרים שונים שמרו עליהם במהלך שהותם בשבי. עוד הם סיפרו לי כי אספקת המזון והמים שקיבלו לא הייתה יציבה. "זו הייתה חוויה קשה עם הרבה התעללות, כמעט כל יום, כל שעה", הוסיף, "התעללויות פיזיות, נפשיות ואחרות. זה משהו שהוא מעבר להבנה".
1 צפייה בגלריה
yk13960264
yk13960264
("הקשר נתן להם כוח". אורית מאיר, אתמול | צילום: ירון ברנר | צילום: ירון ברנר)
נועה ארגמני צפויה להשתחרר מבית החולים איכילוב היום או לאחר חג השבועות. גורמים המעורים בפרטים מספרים כי ארגמני מעורבת באופן מעמיק בטיפול הרפואי שמקבלת אמה ליאורה המאושפזת בבית החולים עם סרטן מתקדם.
ארגמני סיפרה כי רק כשראתה את הדרגות ואת דגל ישראל על מדי הלוחמים הבינה שאכן באו לחלץ אותה. בנוסף סיפרה כי למדה ערבית והיא מבינה ומדברת היטב את השפה.
בתקופת השבי הראשונה, שבה שהתה עם חטופות נוספות ובהן מורן סטלה ינאי, היא למעשה זו ש"ייצגה" אותן והתעקשה ללמוד את המילים בערבית. למעשה היא מתוארת כמי שהייתה מעין מנהיגת חטופות, ודאגה להשיג עבורן דברים.
מעבר לשטיפת הכלים, פעולה שביצעה גם בבוקר החילוץ, ארגמני גם בישלה בלא מעט הזדמנויות. היא קיבלה מצרכים בסיסיים כמו פיתה ועגבניות, והכינה מהן ארוחות.
אתמול, בהצהרה שהתקיימה בשיבא, חשפה אמו של אלמוג מאיר ג'אן, אורית, מעט מהחוויות הקשות שלו בשבי. היא סיפרה על הקשר העמוק שפיתחו אלמוג ושני החטופים האחרים שעמם הוחזק באותה דירה, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב.
"החיבור והקשר שנוצר נתן להם המון כוח, וזה מה שחיזק אותם", אמרה, "הם לא איבדו תקווה עד שחולצו. הם כל הזמן היו בתחושה שיגיע היום הזה שהם יחזרו. אלמוג חזק וצריך לעבור דרך זה לא פשוט, תחשבו שכאילו לא הייתה לו זהות בשמונה חודשים האלה. לקחו לו את החירות".
היא ציינה כי בנה היה חשוף מעט לתקשורת במהלך השבי, באמצעות רשת אל-ג'זירה. "הם קלטו הרבה דברים. הוא למד את השפה הערבית. ורוסית - כי אנדריי דיבר רוסית. היה להם הרבה זמן לשוחח ביניהם. היו להם כינויים, סימנים משלהם". לדבריה, בנה גם ראה ב-11 במאי עצרת שנערכה למען החטופים: "הוא ראה תמונות שלו על הבמה".