זה לא היה יפה לעין, אבל זה היה דרבי כהלכתו: גמר הפלייאוף בין מכבי להפועל ת"א, שתי הקבוצות הטובות בליגה לאורך כל העונה, נפתח אמש בהיכל מנורה מבטחים עם 76:84 צהוב, 0:1 לאלופה לקראת המשחק השני מחר (21.15) בהיכל קבוצת שלמה.
קשה היה למצוא הבדלים גדולים בין השתיים, אבל יד חמה יותר מבחוץ ברבע האחרון הטתה את הכף לטובת מכבי, כשבונזי קולסון תופס אחריות ומביא את הניצחון. זה לא אומר כלום לקראת מוצ"ש, המאבק על התואר עדיין פתוח.
שתי הקבוצות הכירו היטב את החסרונות של היריבה, ולכן רגעים רבים במשחק נראו כמו קרב חפירות, בלי כדורסל שוטף. בגלל האחוזים המצוינים ברבע ובחצי הגמר, מכבי נוטה להישען יותר מדי על שלשות, ומצליחה לברוח – ובמקרה הזה לנצח – רק כשהן נכנסות. כשהיא יוצאת מהמשחק המסודר, המחסור בשחקן מטרה כמו ווייד בולדווין צף ועולה פעם אחר פעם; הפועל חיה על שני ישראלים בלבד, והם נעלמים לפעמים. הזרים האדומים מעולים, אבל לא יכולים לנצח לבד, בטח כשלמכבי יש כוח מקומי חזק.
הבעיות בשני הצדדים התאזנו בדרך למשחק מתוח, ועודד קטש צריך להיות מרוצה מיותר מהניצחון עצמו: הרכזים המובילים שלו, לורנזו בראון ותמיר בלאט, לא פגעו בכלום רוב המשחק (הראשון התעורר ברבע האחרון, השני נשאר על 0), שחקן העונה רומן סורקין לא היה ברמתו הרגילה וג'וש ניבו השתתק אחרי רבע ראשון אדיר – ועדיין הייתה מספיק איכות בסגל כדי להכריע.
אחרי רבע ראשון צמוד והתקפי מאוד, שתי הקבוצות כבו ברגע שהאבוקות נדלקו ביציע של אוהדי הפועל (לא נמאס לכם כבר מזה? די). האחוזים ורמת הביצוע ירדו, ועדיין הצהובים יצרו פער קטן – בעיקר בזכות חוסר היכולת של האדומים לספק עזרה לאקסבייר מנפורד, שהתקרר אחרי פתיחה חזקה. המגמה נמשכה בתחילת המחצית השנייה, רק להפך: ההתקפה של מכבי הייתה זו שנתקעה לגמרי, וג'יילן הורד התחיל לאיים בצבע ולצבור נקודות מהצד השני. רק בדקות הסיום, כשקולסון התחיל לצבור נקודות עם המון ביטחון, היה ברור לאן הולך המשחק.
קלעו למכבי: קולסון 18, ניבו 15 (9 ריבאונדים), ריברו 12, מנקו ודיברתולומאו 9, בראון 8 (8 אסיסטים), כהן 7, סורקין 6. להפועל: מנפורד 20, הורד (11 ריבאונדים) 15, אניס 14, גינת 11, טימור 9, אלכסנדר 5, אנגולה 2.
