אחרי אישור דין הרציפות על החוק שיפטור הלכה למעשה עשרות אלפי חרדים מגיוס בזמן מלחמה: הממשלה צפויה לדון היום בהארכת העלאת גיל הפטור ממילואים, כשבטיוטה צוין כי הסיבה לכך היא תרומתם הרבה למלחמת חרבות ברזל, הימשכות הלחימה - והצורך הצבאי שנותר בעינו. כל זאת, אחרי שמבין חברי הקואליציה רק שר הביטחון יואב גלנט התנגד לקידום חוק גיוס שלפי הצבא אינו עונה על צרכיו הנוכחיים.
ההצעה שבה תדון הממשלה מהווה למעשה הארכה של הוראת שעה שתוקפה היה אמור לפוג בסוף חודש יוני. אותה הצעה העלתה את גיל הפטור "באופן זמני" עד יוני, וכעת התוקף שלה יהיה עד סוף 2024 (ולאחר מכן ניתן להאריך אותה שוב ושוב). כך, מילואימניק שאינו קצין צריך לשרת עד גיל 41 במקום גיל 40 - וקצינים צריכים לשרת עד גיל 46 במקום 45. המשרתים בתפקידים המיוחדים יישארו במילואים עד גיל 50, במקום 49. ההסדר, צוין בחוק, יחול רק על חיילים המשרתים כלוחמים - למעט בנסיבות חריגות.
עוד נאמר בחוק כי "הארכת הוראת השעה נובעת מצורך מיידי, היקף המשימות והיעדר אפשרות לענות על צורך מבצעי זה באמצעים אחרים - שכן גריעה של אותם משרתי מילואים מסדר כוחות הצבא תוך כדי הלחימה עלולה לגרום לפגיעה בכשירות וברציפות תפקוד היחידות, בפרט ביחס ליחידות הלוחמות". בחוק צוין גם כי חיילי מילואים שיבצעו שירות בהתאם להסדר "יהיו זכאים לתגמול מיוחד". אותו תגמול לא פורט בחוק.
בנוסף, נכתב כי ננקטו צעדים להגדלת סדר הכוחות באמצעים נוספים, בין השאר עידוד התנדבות לשירות בקרב למי שלא שירתו שירות מילואים, או החזרתם של משרתים שהופטרו משירות. למרות כל אלה, לפי ההצעה, "בשל ההיקפים של סדר הכוחות הנדרש והצרכים החריגים והמיידיים של צה"ל, לא היה בצעדים אלה כדי לספק מענה מיידי ודחוף כפי שנדרש - ואף לא ניתן היה להסתמך על התנדבותם של יחידים למילואים".
בהצעה צוין גם כי צה"ל מתמודד בימים אלה עם לחימה במספר זירות, ולכן זקוק לכוח אדם "בהיקפים משמעותיים". עוד נכתב כי מספר הנפגעים והחללים במלחמה הוא "גבוה מאוד" ולכן "צה"ל מצא כי בעת הזו לא ניתן להחליף את משרתי המילואים הצפויים להשתחרר מחמת גילם במשרתים אחרים, מטעמי כשירותם".
בתוך כך, משרד הביטחון הגיש לממשלה את תזכיר החוק להארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים בחלק מהתפקידים. בשלב זה אין צפי מתי ההצעה תעלה לסדר היום, והדבר תלוי בהחלטת מזכיר הממשלה.
שתי ההצעות, מגיעות כאמור לאחר קידום הפטור לחרדים. אישור דין הרציפות על חוק הגיוס שהוגש בימי הכנסת קודמת כמתווה זמני, ואינו עונה על הצרכים הנוכחיים של הצבא, עורר זעם בקרב לוחמים מילואים רבים - שחלקם הגדירו זאת כ"סכין בגב". רונאל עדני, שעשה מתחילת המלחמה יותר מ-130 ימי מילואים, אמר אז כי הוא חי בתחושה של "בגידה בלתי נסבלת" מצד שלטון שעבורו אנשי המילואים הם שכירי חרב בלבד. "בעיני השלטון אנחנו בכלל לא עם שיש לו צבא עם מדינה להגן עליה", אמר הלוחם. "התעוררנו הבוקר עם סכין שאותה נעץ בגבנו השלטון, ששלח אותנו לחזיתות המרובות והמתרבות".
ההחלטה להאריך את שירות המילואים לצד הארכת הפטור לחרדים גררה ביקורת חריפה מצד האופוזיציה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף אמש בהפגנה בקפלן את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "כשנהרגו ארבעת חיילי גבעתי היינו בכנסת, בהצבעה על חוק הגיוס. כל הכנסת כבר ידעה וכולנו היינו במצב רוח קשה, מדוכדך, ואז הרמנו את הראש - וראינו את החיוך". עוד הוא הוסיף: "על מה הוא חייך?! על זה שבזמן שחיילים נהרגים הוא העביר חוק שמפלה בין דם לדם. הוא חייך כי כל מה שמעניין אותו זה להרוויח עוד קצת זמן. החיוך הזה יקבור את הקריירה הפוליטית שלו. החיוך הזה יסלק אותו מחיינו".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מסר ברשת X: "ההצעה המבישה שתעלה בממשלה, שלפיה אנשי המילואים יידרשו לשרת שנה נוספת, היא רמיסה של העיקרון הכי בסיסי ביהדות - 'כל ישראל ערבים זה לזה'. הממשלה ממשיכה להקריב את חיילי המילואים על מזבח השיקולים הקואליציוניים וההישרדות הפוליטית".
גם ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי הגיב, ותהה: "כמה אפשר להמשיך לדרוך על המילואימניקים שמחרפים את נפשם עבורנו מעל 200 ימים השנה? כמה מנותקים אפשר להיות? רק בשבוע שעבר הקואליציה הצביעה בעד חוק שיפטור את אחינו החרדים משירות צבאי".
