מאט סמית' היה בן 26 כשנבחר ב-2009 לשחקן הצעיר ביותר שמגלם את 'דוקטור הו' בסדרת המד"ב האיקונית. הוא היה אלמוני כמעט לגמרי ונאלץ להתמודד עם המוני מעריצי הסדרה, שהיו נאמנים לדוקטור הקודם, דיוויד טננט, שבאמת היה מושלם. למרות שידע שזה רגע פריצה שמעטים זוכים לו, סמית' היה כל כך מבוהל ששקל לדחות את ההצעה. אחרי שיחת איפוס מהסוכן, שגער בו להפסיק לבלבל במוח, הוא קיבל על עצמו את התפקיד ואת הקריאות מצד אנשים ברחוב, שצעקו לעברו 'אל תהרוס את דוקטור הו'. האומץ שגילה סמית' השתלם - בתוך מספר פרקים הקהל התאהב בו והקריירה שלו החלה לנסוק. הנעליים הבאות שאליהן נכנס היו יומרניות לא פחות - הנסיך פיליפ הראשון בסדרה 'הכתר', מול המלכה אליזבת של קלייר פוי. על התפקיד הזה קיבל סמית' מועמדות לפרס האמי, ולרגע היה נדמה שאין שום דבר ששוב יפיל לו את הביטחון. אלא שאז הגיעה ההצעה לגלם את דיימון, נסיך הכאוס הכריזמטי ב'בית הדרקון', הפריקוול של 'משחקי הכס', ואצל סמית' שוב נדלקו הספקות. האתגר הפעם לא היה למלא מקום של שחקן אהוב, אלא של סדרה שהייתה אחת התופעות התרבותיות הגדולות בטלוויזיה המודרנית. מהרבה בחינות, הירידה של 'משחקי הכס' מהמסך ב-2019 הייתה גם שריקת הסיום של תור הזהב הטלוויזיוני של תחילת המאה ה-21, והחשש של סמית' בהחלט היה מוצדק.
"התאהבתי בדמות ובסיפור", נזכר עכשיו סמית' ברגעי הספק ההם, שכללו הרבה פגישות עם היוצרים והבטחות שיהיה בסדר, "אבל הרגלי הקהל היום משתנים כל כך מהר, ולא ידעתי אם אנשים ירצו לראות משהו מהעולם של 'משחקי הכס' שהוא לא 'משחקי הכס'". למרות זאת, הוא הימר שוב, והצליח שוב. 'בית הדרקון' עלתה לאוויר כשהיא עמוסת ציפיות כמעט בלתי אפשריות, אבל עמדה בהן בגבורה. היא אמנם לא שיחזרה את ההיסטריה שהייתה סביב 'משחקי הכס', אבל אם מסירים את ההשוואה, היא הצלחה עצומה: הייתה מועמדת לשמונה פרסי אמי בשנה שעברה והגיעה לממוצע של 29 מיליון צופים לפרק בכל הפלטפורמות - מספרים שקשה מאוד להביא במציאות הרגלי הצפייה ופיצול הצופים של היום.
עכשיו, כשמגיעה גם העונה השנייה, סמית' הרבה יותר רגוע. "אני חושב שבכל פעם שצועקים 'קאט' ביום האחרון של הצילומים, אני נוטה להרגיש הקלה גדולה", הוא משתף. "במיוחד בסדרה כזו, שבה האתגרים עצומים, גם פיזית וגם נפשית. בסדרה כזו זה יכול לקחת ארבעה ימים לצלם סצנה, ולפעמים את מרגישה שמשלמים לך כדי לחכות על הסט. יש המון לחץ וציפיות, וצריך להיות קצת יותר חזקים. אז בסוף כן, יש הקלה, אבל גם גאווה גדולה מאוד".
× × ×
עוד לפני עליית העונה השנייה של 'בית הדרקון', HBO כבר הודיעה על חידוש הסדרה לעונה שלישית. זו הבעת האמון האולטימטיבית מצד ערוץ שעבר בשנים האחרונות תהפוכות עסקיות, החליט משום מה למתג עצמו מחדש, איבד כמה סדרות דגל ועד עכשיו נכשל ברוב ההימורים לתחליפים מצליחים. יחד עם 'האחרונים מבינינו' ו'הלוטוס הלבן', 'בית הדרקון' היא סדרה מהסוג שעדיין מפריד את HBO מהאחרים, ובקומות הגבוהות של המטה במרכז מנהטן, מגוננים על האוצרות האלה עם כל מה שיש. פרק הבכורה בעונה הראשונה היה הנצפה ביותר לסדרה מקורית בהיסטוריה של HBO, ואולי הכי חשוב מבחינת הערוץ - 'בית הדרקון' ניצחה בקלות את האדפטציה ל'שר הטבעות' שעלתה ממש במקביל באמזון, אחרי שג'ף בזוס קנה את הזכויות לספרים של טולקין ב-250 מיליון דולר.
'בית הדרקון', שמשודרת ב-yes, סלקום TV ו-HOT, מבוססת באופן כללי על קטעים מ'אש ודם' (Fire & Blood), ספר מ-2018 של ג'ורג' ר.ר. מרטין, שעוסק בהיסטוריה של יבשת ווסטרוז כ-200 שנה לפני שהתרחשה עלילת 'משחקי הכס'. הסדרה ההיא, זוכר כל צופה שעדיין חרד מבואו של החורף, הסתיימה בפינאלה מהשנואים בתולדות הטלוויזיה. אחריה, הניסיונות הנואשים של HBO ליצור ספין-אוף, שהחלו עוד לפני העונה האחרונה של 'משחקי הכס', הפכו נואשים עוד יותר. רק ההחלטה באיזה מספריו הרבים של מרטין לבחור לקחה כמעט שלוש שנים. עשרות כותבים ניסו לפחות חמישה ספרים, ואף צולם פיילוט לסדרה בכיכובה של נעמי ווטס, שאמור היה להתרחש בערך 8,000 שנה לפני 'משחקי הכס'. הפיילוט הזה, שעלה 35 מיליון דולר, יושב בחושך בארכיון, לצד הפיילוט המקורי של 'משחקי הכס' שגם הוא מעולם לא שודר.
למרות חבלי הלידה המתישים, HBO לא ויתרו. מההצלחה המפלצתית של 'משחקי הכס' היה ברור שיש קהל גדול מאוד לסדרת פנטזיה מהסוג הזה, ושזו תהיה טעות לא לנסות לפחות עוד פעם אחת. בסופו של דבר, הם הבינו שקודם כל צריך להחזיר את ג'ורג' ר.ר. מרטין לשולחן. מרטין כמעט שלא היה מעורב בעונה השמינית של 'משחקי הכס' ואחרי קטסטרופת הסיום, כולם הסכימו שכדאי לתת יותר משקל לדעתו של האיש שמכיר הכי טוב את העולם הזה. ב-2021 חתם מרטין עם HBO לחמש שנים, וסיים את ההתחבטויות כשבחר עבורם את 'אש ודם' כבסיס לסדרה. הוא גם היה זה שבחר בראיין קונדל ליוצר הסדרה, והניסיון האמביציוזי לספר על שורשי שושלת טארגאריין יצא לדרך.
העונה הראשונה של 'בית הדרקון' דילגה על שנים רבות במהירות. רהאינירה (אמה ד'ארסי, השחקנ.ית הא-בינרי.ת שהפכ.ה לפריצה הגדולה ביותר של הסדרה) מתחילה אותה כילדה שיש לה קשר מיוחד עם הדוד שלה, דיימון, ומסיימת אותה כאישה שמתחתנת עם הדוד הזה, המעוניין להבטיח שהיא תשב על כס הברזל. כשאביה ואחיו הגדול של דיימון, המלך וייסריז, מת, יריבים בתוך המשפחה תופסים את השלטון לעצמם. בסוף העונה הראשונה מאבדים דיימון ורהאינירה את בנם, ומהמקום הזה מתחילה העונה השנייה, שאמורה להוביל למלחמת אחים/אזרחים גדולה. "היינו צריכים לכסות 20 שנה", אומר קונדל, "כי רהאינירה הייתה צריכה לגדול ולהביא ילדים, והילדים האלה היו צריכים לגדול כדי להתחיל את המלחמה. אני חושב שהעונה החדשה הרבה יותר מתודית".
איזו עונה היה יותר קשה לכתוב?
"עונה ראשונה תמיד קשה בכל סדרה, כי אין לך באמת שום דבר חוץ מתסריט. צריך לבנות הכל מאפס. היתרון ביציאה לעונה השנייה הוא שהרבה מהחלקים כבר היו במקום, מהקאסט ועד כל הלוגיסטיקה העצומה שנדרשת בסדרה כזו. אין בכלל ספק שהעונה הזו יותר גדולה, מכל בחינה".
'בית הדרקון' מתרחקת מהעלילה הספרותית שלה יותר מ'משחקי הכס'. היא משתמשת ב'אש ודם' כבסיס כללי, אבל קונדל בנה סיפור רחב הרבה יותר. לא ברור עד כמה מרטין מרוצה מזה. "יש לי קשר ארוך איתו לאורך ההיסטוריה הארוכה של יצירת הסדרה ביחד", מרגיע קונדל, "כתבתי את הפיילוט בדו-שיח הדוק איתו ויש לי גישה אליו. 'אש ודם' הוא כמובן הבסיס לסיפור, אבל מה שאנחנו עושים הוא עיבוד, ו'אש ודם' הוא עיבוד מאתגר במיוחד, כי זה ספר מורכב שמספק שלוש גרסאות שונות של אותה היסטוריה, שלפעמים לא מסכימות זו עם זו. אדפטציה היא תמיד דבר מסובך".
כמה קשה להעביר חומר כזה למדיום טלוויזיוני?
"מאוד קשה. 'אש ודם' בהכרח היה חייב להשתנות ולהתפתח קצת כדי להיות סיפור שאפשר לספר בטלוויזיה. מהספר יש לנו משהו כמו 60 או 70 עמודים, שמכסים את הסיפור של העונה הראשונה והשנייה. זה לא מספיק ל-18 שעות של טלוויזיה, אז יש צורך בהרבה הרחבות כדי לגרום לסיפור לעמוד בפני עצמו כסדרה, וזה הג'וב שלי".
מה מייחד את 'בית הדרקון' לעומת 'משחקי הכס'?
"הרעיון של נשים חזקות במבנה פטריארכלי. אליסנט ורהאינירה הפכו בעונה הראשונה למאוד חשובות, אבל הן עדיין נשים בעולם שדוחה את ערכן של נשים כמנהיגות צבאיות ושליטות, ושתיהן, בדרכן שלהן, מתעקשות על כך. זה סיפור חשוב שאנחנו מאוד נהנים לספר. אני חושב שהקהל אוהב את זה שלמרות שאנחנו באים מאותו עולם של 'משחקי הכס', יש לנו זהות משלנו".
'בית הדרקון' אכן הצליחה לייצר זהות משל עצמה, לטוב ולרע. 'משחקי הכס' הייתה אטרקציה בזכות קנה המידה האפי ממש של האלימות והסקס שייצרה. 'בית הדרקון', שכל פרק שלה עולה 20 מיליון דולר, היא סדרה מאופקת יותר. למעשה היא דרמה משפחתית-פוליטית, 'יורשים' פוגשת את 'בית הקלפים' בעולם קפוא עם דרקונים שיש להם אופי. "'משחקי הכס' עסקה בכמה משפחות שיצאו למלחמה", אומר קונדל, "פה זה סיפור יותר מרוכז על פירוק של משפחה אחת, שהיא במקרה החזקה ביותר בהיסטוריה של ווסטרוז, אבל היא יכולה להיות כל משפחה".
× × ×
למרות שהלחץ ירד משמעותית לפני העונה השנייה, ההפקה לא עברה לגמרי חלק ובלי דרמות מאחורי הקלעים, בעיקר בגלל עזיבתו המאוד-מפתיעה של מי שהיה שותפו של קונדל ליצירה והבמאי המוביל, מיגל ספוצ'ניק, שלפי דיווחים עזב כי HBO לא הסכימה לכלול את אשתו בצוות ההפקה. ספוצ'ניק ביים שישה פרקים בשלוש העונות האחרונות של 'משחקי הכס' וזכה באמי. הוא היה חוליה מקשרת בין 'משחקי הכס' ל'בית הדרקון' והעזיבה שלו טילטלה את הסט. "הוא השפיע מאוד על הטון של הסדרה, כי הוא בא מ'משחקי הכס' וידע מה הצופה אוהב", אמר מאט סמית' ל'וראייטי'. "בית הדרקון זה סוג של תסמונת אלבום שני, חייבים לנגן קצת את הלהיטים. אנשים צריכים להרגיש שהם מקבלים איזו תחושה של 'משחקי הכס'. כשאתה מאבד במאי בסדר גודל כזה, אתה הולך להרגיש את זה".
לעומתו, קונדל נראה רגוע למדי. הוא כבר יודע מה עומד בפניו ומה הוא צריך לעשות, והוא גם למד לחסום רעשים. "התנתקתי ממדיה חברתית מזמן", הוא אומר, "אני אוהב שיש תיאוריות ומדברים עלינו, אבל אנחנו מנסים להתרחק מכל זה".
זה אומר שיותר קל לך לישון לפני העונה הזו?
"בעונה הראשונה הלחץ היה ליצור תוכנית חדשה בפרנצ'ייז אהוב, שיכולה לעמוד על רגליים משלה. זה רדף אותי בשלוש השנים שנדרשו כדי להתחיל, ועשינו את זה. סיפרנו סיפור שהידהד אצל הקהל, שמכבד את מה שהיה נהדר ב'משחקי הכס', אבל גם עושה משהו שונה. האתגר עכשיו הוא להיות יותר טוב. אני כבר לא שוכב ער בלילה ותוהה אם מישהו בכלל יראה את הסדרה, אבל אני גם מודע לכך שהציפיות מאוד גבוהות ואנחנו צריכים לספק אותן".
הציפיות, בין היתר, הן שהעונה יהיו גם דרקונים.
"יהיו חמישה דרקונים חדשים לגמרי. הבטחנו ונקיים".
