בבג"ץ יתקיים מחר הדיון המכריע בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לביטול אחד החוקים בעלי פוטנציאל הפגיעה המהותית הקשה ביותר בדמוקרטיה הישראלית: התיקון לפקודת המשטרה, המכונה גם "חוק בן גביר", על שם יו"ר עוצמה יהודית שמבקש להרחיב דרכו את סמכויותיו כשר לביטחון לאומי הממונה על הארגון. גורמים במערכת המשפט מזהירים כי "אם החוק לא ייפסל, ייווצר אפקט דומינו שיחל בחיסול השירות הממלכתי – וימשיך בהפלת שב"כ, צה"ל ובנק ישראל".
ההחלטה על תיקון פקודת המשטרה התקבלה במסגרת המו"מ להקמת הממשלה הנוכחית. בנימין נתניהו הסכים - כדמי רצינות לעוצמה יהודית - להתאים אותה לדרישות השליטה של בן גביר במשטרה. בראייה לאחור, המהלך היה הסנונית הראשונה שבישרה את בוא המהפכה המשפטית, עוד לפני שזו נחשפה. בזמן אמת לא הובנה מידת הסכנה הטמונה בו לדמוקרטיה, והוא נתפס כתשלום קואליציוני בלבד.
בן גביר הוא זה שניסח את התיקון, שעוסק בשני היבטים עיקריים: הראשון, שדרוג סמכויות בפועל בניהול המשטרה. השני, הגברת מעורבותו בחקירות. במקביל סירב בן גביר לכלול בתיקון "סעיף ממלכתיות", שלפיו המשטרה תהיה עצמאית וללא תלות בשלטון.
לא מדובר רק באיום תיאורטי: כחלק מהליך העתירה נחשף בשבוע שעבר מכתב חמור ששלח המפכ"ל קובי שבתאי ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ובו טען שבן גביר הנחה את סגנו לא לאבטח שיירות סיוע לרצועת עזה, חילק הוראות לקצינים בשטח ו"הישעה" שוטרים ללא תיאום איתו - בניגוד להוראת בג"ץ. אם נוסח תיקון הפקודה יתקבל, התנהלות זו תהפוך לשגרה המגובה בחוק.
איום פוליטי
התיקון התקבל בכנסת ללא עבודת מטה של משרדי הממשלה, כנהוג. זאת אף על פי שלפי תשובת המדינה לבג"ץ, הוא עוסק "בסוגיה משטרית רגישה הנוגעת למערכת היחסים שבין הדרג הפוליטי לבין משטרת ישראל, שכרוך בה חשש כבד לפוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי, והיא בעלת השפעה ישירה ועמוקה על שורה של זכויות יסוד, מערכת אכיפת החוק ושלטון החוק". עוד נכתב כי היא "יורדת לשורש מאפייניה הדמוקרטיים של המדינה וללגיטימציה של הפעלת כוח כופה כלפי אזרחים".
בצמרת המשפטית נתפסים התיקונים הללו כ"עוכרי דמוקרטיה ליברלית", שפוגעים בזכויות האזרח ומנוגדים לעקרון הממלכתיות. בהרב-מיארה רואה בסוגיה חוק דגל. פסיקת בג"ץ בעניין נתפסת בעיניה כדרמטית לא פחות מזו שהתקבלה בעניין עילת הסבירות.
לפני כשנה, בעקבות דיון ראשון בבג"ץ בעתירות נגד החוק, הורו ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ויחיאל כשר שבינתיים "על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות כנגד השלטון". בן גביר אפילו לא ניסה הסתיר את הזלזול שלו בהנחיה: הוא התערב בהפעלת הכוח בשטח כלפי המחאה נגד הממשלה, ואף פעל להדיח את המפכ"ל.
בתשובתה לבג"ץ מבהירה בהרב-מיארה שאם החוק המסדיר את עבודת המשטרה יאפשר חדירת שיקולים זרים פוליטיים לעבודתה, תיווצר בעיה משטרית עמוקה. לכן היא סבורה שאין מדובר בחוק רגיל, אלא בכזה העוסק בליבת עקרון שלטון החוק ואמון הציבור במערכת האכיפה.
בהרב-מיארה קבעה שהתיקון בכללותו אינו חוקתי והיא קוראת לבג"ץ לבטלו, כיוון שהוא "יצר מבנה משטרי המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי". היא מייחלת לכך שהשופטים יקבעו בפרשנותם איסור ברור על התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי, ומבקשת לבטל ללא תנאי את סעיף "התוויית מדיניות בחקירות".
לגבי חלקו הראשון של התיקון, העוסק בהסמכת השר לביטחון לאומי להתוות את "מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה", מאותתת היועמ"שית לבג"ץ ש"יש לאמץ ולעגן 'פרשנות מקיימת' שתבטיח הגנה על זכויות אדם ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה. חובתו של הדרג הפוליטי להימנע באופן מוחלט וגורף מלהתערב באופן פסול בפעילות המשטרה, לפגוע במתחם שיקול הדעת המקצועי שלה או לקדם באמצעותה אינטרסים זרים".
החשש העיקרי הוא שהחוק יאפשר לשר להנחיית הוראות אופרטיביות למפקדי המשטרה מעל ראשו של המפכ"ל, שבעצמו אמור להיות מינוי מקצועי וא-פוליטי. כך, למשל, בשיאה של המחאה הנחה בן גביר את המשטרה שלא לאפשר חסימת צירים וכבישים ספציפיים, אירועים שהובילו לפרישת מפקד מחוז תל-אביב ניצב עמי אשד.
על פי תגובתה לבג"ץ, היועמ"שית מודאגת מצבר ההקלות לשר. לדבריה, התיקון ביקש לתת לו סמכות עמומה ורחבה לקביעת מדיניות, עקרונות כלליים והנחיות. בנוסף, לא נקבעו תחומים שבהם על השר והדרג הפוליטי להימנע באופן מוחלט מהתערבות בעבודת המשטרה.
במקרה שהתיקון לחוק יאושר, עולה חשש שסמכות הדרג המדיני ביחס למשטרה תשמש לרתימתה לקידום אינטרסים פוליטיים או מפלגתיים. היועמ"שית קוראת לשופטים להורות על מתווה פרשני שיציב גבולות ברורים - הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה: "פרשנות מקיימת להוראות סעיף זה תקבע כי מפכ"ל המשטרה מוסמך לקבוע את המדיניות הארגונית והמבצעית של המשטרה, כמו גם אופן יישום המדיניות בשטח ופרטי הביצוע בהיבטים אופרטיביים".
השופט המודאג
החששות של בהרב-מיארה מתכתבים עם הסמכות הרחבה שיש לשרי המשטרה מימים ימימה, למנות את כל הקצינים מדרגת סגן-ניצב ומעלה. "סמכות זו כשלעצמה יכולה להוות כלי להשפעה משמעותית על עבודת המשטרה", היא כתבה. לגבי הסעיף הנוגע לסמכויות השר ב"התוויית מדיניות בחקירות", קוראת היועמ"שית לבג"ץ לבטלו.
דאגה נוספת נעוצה בסירוב בן גביר לקבוע בחוק שהמשטרה תעבוד מתוך שיקולי "ממלכתיות" – כלומר בהתאם לדין ולשיקול דעת מקצועי עצמאי, באופן שוויוני ונטול שיקולים זרים ופוליטיים. באחד הדיונים הקודמים בבג"ץ, הפטיר השופט עמית: "כשחסרה המילה 'ממלכתיות', אז - אני מדבר בשם עצמי - אני הופך לאזרח מודאג, אולי אפילו לאזרח מפוחד".
בן גביר הוא זה שניסח את התיקון, שעוסק בשני היבטים עיקריים: הראשון, שדרוג סמכויות בפועל בניהול המשטרה. השני, הגברת מעורבותו בחקירות. במקביל סירב השר לכלול בתיקון "סעיף ממלכתיות"
