כשהמתמודד נמוך הקומה חיים טויטו נכנס ל"האח הגדול" הוא סיפר שהוא מסתובב עם אוזניות, מפחד שמישהו יגיד לו משהו לא במקום, יזרוק הערה הזויה ברחוב, דבר שישראלים מאוד אוהבים לעשות גם ב-2024. הישראלים אוהבים לראות מישהו שונה מהם ולהציף אותו בשאלות, הערות והצעות לשיפור. כל אדם עם מוגבלות כלשהי מכיר היטב את הסיטואציה הזאת.
לכן חיים היה צריך הרבה אומץ כדי להיכנס לבית "האח הגדול", הוא לא רצה להיכנס כ"נמוך קומה" אלא כחיים טויטו מנתניה. אלא שכבר בימים הראשונים היה עליו להתמודד עם כל השדים שיש לחברה הישראלית להציע: המחמאות המזויפות (מאלה שמרגישים נאורים ומקבלים), המחשבה שהוא "חמוד" (מאלה שלא מודעים לסטיגמות) והשאלות החודרניות, גם באמצע שטיפת כלים (כי ככה זה פה). חיים מתמודד עם כל הדברים האלה כמו שצריך, הוא מנסה לבעוט בסטיגמות על נמוכי קומה. לא תמיד זה מצליח לו, צפויה לו עוד דרך ארוכה בבית, אבל נראה שהוא נחוש מספיק כדי להגיע ליעד.
וכאן נכנסת החשיבות החברתית של "האח הגדול", שעם כל הביקורת כלפיה - יש לה את היכולת להאיר פינות בחברה שתוכניות ריאליטי אחרות לא יכולות. יכולים להתלונן כמה שרוצים על השטחיות, אולם כבר הרבה זמן לא היה ייצוג ראוי לאדם עם מוגבלות כלשהי בטלוויזיה הישראלית כמו שאנחנו רואים בימים אלה ב”האח הגדול”. התוכנית נוהגת בחיים ברגישות הראויה, אך יחד עם זאת לא מנסה להוציא אותו מסכן ולסחוט ממנו וידויים מרגשים על החיים כנמוך קומה. הוא מקבל יחס הוגן, וזמן מסך לא מועט כדי להסביר לדיירים מדוע יש סטיגמות על נמוכי קומה (וגם לענות על השאלות שלהם בסבלנות). אלה רגעים שאף תוכנית לא יכולה לייצר, גם לא תוכניות כמו "סליחה על השאלה", כי אין שם אינטראקציה אמיתית. יש שאלות "לא פוליטיקלי קורקט" שנוחתות על המשתתפים, והם עונים עליהן. הם לא שולטים באינטראקציה. ב"האח הגדול" חיים טויטו הוא כאחד האדם - מרכל בפינת העישון, משתתף במשימות, והלוואי שגם יעצבן אחרים ויועמד על ידם להדחה.
הרגע בו חיים טויטו יעצבן את דיירי הבית, הרגע בו הם יחליטו להעמיד אותו להדחה כי הוא מאיים עליהם, יהיה אחד הרגעים המשמעותיים בתולדות “האח הגדול”, אולי אפילו בתולדות הטלוויזיה הישראלית. באופן אירוני, דווקא אם טויטו יהיה פרסונה נון גרטה בעיני חלק מהצופים והדיירים, אם יהיו תגובות מכוערות נגדו ברשת שקשורות לאופי שלו, דווקא אז הוא יידע שהצליח במשימתו. הוא הדייר הראשון בתולדות “האח הגדול” שלא ירצה להיות חביב הקהל, וזה דבר פשוט נפלא.
בקטנה
אין דבר יותר מעצבן במשחקי היורו מהחסויות שנלוות אליו, פרסומות שמותאמות במיוחד לקהל אוהדי הכדורגל ומתייחסים אליו כחבורת טיפשים גמורה. דברים כמו: "המגן פיספס? אצלנו תקבלו שמירה אישית" ו"תעשה חילוף! תחליף למוצר שלנו" הפסיקו להצחיק לפני 30 שנה בערך. שחררו מאיתנו. מי שחושב זה מצחיק באמת נמצא בנבדל (הבנתם? כי נבדל זה בכדורגל).
