יותר מ-150 כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) יורטו על ידי לוחמי ההגנה האווירית מתחילת המלחמה, אך רבים אחרים הצליחו לפגוע ביעדם - וגרמו לנזקים כבדים, כולל נפגעים בנפש. כעת, במערכת הביטחון מעריכים שבתוך שלושה חודשים יימצא פתרון מבצעי טכנולוגי טוב יותר ליירוט.
משרד הביטחון הקצה מאות מיליוני שקלים למציאת פתרון ולפיתוחו, ואף העניק לתעשיות הביטחוניות בישראל "צ'ק פתוח". עיקר השיפור צפוי להגיע ממערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל שכבר פועלת בתחום, ושכעת הוכנסו בה שיפורים שמאפשרים יכולות גילוי נוספות לזיהוי מטרות אוויריות חשודות בשמי ישראל.
בנוסף, בצה"ל מנסים להחזיר את יכולות התותחים, דוגמת וולקאן, שהשימוש בו הופסק לאחר שגדודי נ"מ אלו נסגרו לפני שנים. בגבול הצפון ייפרסו תותחים בגליל, ומטרתם העיקרית תהיה ההתמודדות עם כטב"מי הנפץ. כטב"מים אלו מאופיינים בטיסה בגובה ובמהירות נמוכים, ולעיתים קרובות הם משוגרים מתוך ואדיות נסתרים ולטווחים קצרים באופן שמקשה על הגילוי.
על אף ההערכה כי השיפור מיוחס דווקא למערכת כיפת ברזל, גורמים במערכת הביטחון אמרו שהיירוט באמצעותה יקר - כמו גם היירוטים שמבוצעים לעיתים ממטוסי קרב. על כן יש למצוא פתרונות זולים יותר, כמו תותחים מתקדמים עם אמצעי גילוי חדשים. במערכת הביטחון ציינו את אלפי הכטב"מים שבהם מחזיק חיזבאללה, וכן את הכטב"מים שברשות איראן והמיליציות בעיראק.
ועדיין, למרות הכול, מדגישים במערכת הביטחון שבכל מקרה לא תהיה "חסימה הרמטית" של חדירת כטב"מים - גם אם שיעור ההצלחה של היירוט אכן צפוי לעלות.
אתמול דיווח משרד הביטחון על שיא חדש ביצוא הביטחוני של מדינת ישראל, שנשבר בפעם השלישית ברציפות. בשנת 2023 ייצאו התעשיות הביטחוניות ביותר מ-13 מיליארד דולרים (שהם כ-49 מיליארד שקלים). בתוך חמש שנים הוכפל היקף היצוא הביטחוני הישראלי, למרות המלחמה בעזה ודרישת משרד הביטחון לתעדף ייצור לצה"ל.
ב-2024, כך לפי ההערכות, היקף העסקאות צפוי להישאר גבוה לאחר שמערכת חץ נמכרה על ידי התעשייה האווירית לגרמניה בקרוב לארבעה מיליארד יורו. למרות זאת, ראשי התעשיות הביטחוניות חוששים שמשבר הלגיטימציה של ישראל בעולם ישפיע לרעה על היצוא בשנת 2025, לצד החלטת צרפת למנוע כניסת נציגים וחברות ישראליים לתערוכת הנשק "יורוסאטורי".
